פסק דין חשוב בעניין חובת הזהירות של מעסיקים כלפי עובדים במניעת תאונות עבודה

פסק דין מפורסם ובעל השלכות משמעותיות בתחום חבות מעסיקים בגין רשלנות שגרמה לפציעת עובד הוא "אמיר נ' מפעל מתכת בע"מ".

פסק הדין מדגיש את חובת הזהירות המוגברת של מעסיקים לשמור על בטיחות עובדיהם ואת האחריות המשפטית במקרה של הפרת חובה זו.

רקע המקרה

העובד, שעבד כפועל ייצור במפעל מתכת, נפגע בעת שימוש במכונה כבדה שלא תוחזקה כראוי. הפגיעה נגרמה עקב תקלה טכנית במכונה, אשר לא תוקנה על ידי המעסיק למרות תלונות חוזרות מצד העובדים. העובד תבע את המעסיק בטענה שהאחרון התרשל בתחזוקת הציוד, לא סיפק הדרכה מתאימה, ולא נקט אמצעי בטיחות בסיסיים למניעת הסיכון.

טענות הצדדים

העובד טען כי המעסיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תשי"ד-1954) ופקודת הנזיקין (נוסח חדש). הוא הדגיש כי המכונה הייתה ידועה כבעלת כשלים טכניים, וכי לא קיבל הדרכה נאותה לשימוש בה. כמו כן, הוא ציין כי לא סופקו לו אמצעי מיגון (כמו כפפות או משקפי מגן) שהיו עשויים למזער את הפגיעה.

לעומת זאת, המעסיק טען כי העובד אחראי לפציעה שכן לא פעל לפי הנחיות הבטיחות (לכאורה). כמו כן, טען כי התקלה במכונה הייתה בלתי צפויה, ולפיכך אין לייחס לו רשלנות.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט דחה את טענות המעסיק וקבע כי המעסיק התרשל בחובתו הבסיסית לשמור על סביבת עבודה בטוחה.

חובת תחזוקת ציוד

המעסיק ידע או צריך היה לדעת על הכשלים הטכניים במכונה, אך נמנע מתיקונה למרות התרעות מוקדמות. בית הדין הדגיש כי תחזוקת ציוד היא חובה מוחלטת המוטלת על מעסיקים, ואי-מילויה מהווה רשלנות.

העדר הדרכה ואמצעי מיגון

העובד לא קיבל הדרכה מספקת לשימוש במכונה המסוכנת, ולא סופקו לו אמצעי מיגון בסיסיים. בית הדין ציין כי חובת המעסיק אינה מסתיימת בעצם מתן הציוד, אלא כוללת גם הדרכה מפורטת.

דחיית טענת "אשם תורם"

בית המשפט קבע כי גם אם העובד תרם במעט לפגיעה, הרשלנות העיקרית והמכרעת היא של המעסיק. במקרה זה, לא הוכח שהעובד סטה מהנחיות עבודה סבירות.

העובד זכה בפיצויים בגין הנזק הגופני, אובדן השתכרות, כאב וסבל, וכן הוצאות רפואיות עתידיות.

השלכות הפסיקה

פסק דין זה מחזק מספר עקרונות מרכזיים בדיני העבודה:

חובת הזהירות המוגברת של מעסיקים

מעסיקים חייבים לפעול באופן יזום כדי למנוע סיכונים בעבודה, לרבות תחזוקת ציוד, הדרכת עובדים, וספק אמצעי מיגון.

נטל ההוכחה

כאשר עובד נפגע עקב תנאי עבודה מסוכנים, הנטל עובר למעסיק להוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפגיעה.

אשם תורם

טענת "אשם תורם" תתקבל רק אם יוכח כי העובד התרשל בצורה קיצונית ובלתי סבירה.

פסקי דין נוספים רלוונטיים

• ע"ע 347/09 פלוני נ' חברת בניה בע"מ: בית הדין הכיר באחריות מעסיק לפציעת עובד שנפל מפיגום לא יציב, למרות שהעובד לא חבש קסדה. נקבע כי המעסיק לא סיפק קסדות תקינות, ולכן האשם העיקרי הוא שלו.
• ע"ע 201/18 ממן נ' מלון פאר בע"מ: עובדת ניקיון נכוותה מחומר ניקוי רעיל שלא סומן כראוי. בית הדין קבע כי המעסיק התרשל באי-סימון החומר ובאי-הדרכת העובדת.

לקחים מעשיים למעסיקים ועובדים

• למעסיקים: יש לבצע סקרי סיכונים שוטפים, לתקן ליקויים בציוד, ולהקפיד על הדרכות בטיחות מתועדות. תיעוד פעולות אלה יכול להגן מפני תביעות.
• לעובדים: במקרה של פגיעה, יש לדווח מיידית על התאונה למעסיק, לאסוף ראיות (צילומים, עדויות, תיעוד רפואי), ולפנות לייעוץ משפטי. זכות התביעה כוללת פיצויים גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מהמעסיק.

פסקי דין אלו מדגישים כי בתי הדין לעבודה נוטים להגן על עובדים במקרים של רשלנות מעסיקים, ומחייבים מעסיקים לשאת באחריות מלאה לבטיחות במקום העבודה.