רשלנות רפואית שיתוק מוחין: מדריך להגשת תביעה

רשלנות רפואית ושיתוק מוחין – מה שאתם חייבים לדעת לפני שפועלים

שמתם לב שמשהו לא מסתדר? אולי זו לא רק תחושת בטן

היום, כבר ברור להרבה מאוד הורים – כשמשהו לא תקין עם הילד שלהם מלידה, תחושת הבטן לא מטעה. ודווקא ברגע הכי פגיע בחיים, כשהרחבתם משפחה, אמון עיוור במערכת יכול לגבות מחיר כבד. שיתוק מוחין (CP – Cerebral Palsy) הוא מצב רפואי מורכב ואכזרי, שמלווה את הילד – ולעיתים גם את המשפחה כולה – לאורך כל החיים. אבל מה אם השיתוק בכלל לא היה צריך לקרות? מה אם מדובר ברשלנות רפואית, טעות שניתן היה למנוע?

כדי להגיש תביעה, אתם צריכים לדעת איך לעמוד מול מערכת משומנת, איך לא להתבלבל מהמושגים, מה לשאול – ובעיקר, איך להבין אם בכלל עומדת לכם עילה משפטית. מוכנים לצאת לדרך? תכינו קפה, זה הולך להיות מעניין.

3 שאלות שצריך לשאול לפני שפונים לעורך דין

• האם היו סיבוכים בלידה או במהלך ההיריון?
• האם הבעיה אותרה רק אחרי הלידה, או שאולי פספסו סימנים במהלך ההיריון?
• האם ניתן להוכיח קשר סיבתי רפואי–משפטי בין הטיפול הרפואי לבין הפגיעה?

וזו לא רק שאלה רפואית – זו שאלה משפטית לעילא. כי כדי שתתקבל תביעה של רשלנות רפואית, לא מספיק שהייתה טעות. צריך להוכיח ש:

• הצוות הרפואי חרג מסטנדרט ההתנהלות הסביר.
• כתוצאה מהחריגה, נגרם נזק ישיר לילד.
• אם הצוות היה מתנהג כפי שצריך – הסיכוי לשיתוק מוחין היה נמנע.

מה כולל התהליך? לא לבעלי לב חלש, אבל שווה כל רגע

איסוף מסמכים – כל פרט חשוב

השלב הראשון: לאתר את כל התיעוד הרפואי – יולדות, פגיה, רופא מטפל, מומחיות, פענוחים של MRI, כל מה שזז. בלי זה – אי אפשר להתחיל לדבר.

חוות דעת מומחה – כאן מתחיל הקרב האמיתי

בתביעות רשלנות רפואית לא "מרימים טלפון" ומוציאים כתב תביעה. חייבים חוות דעת רפואית מטעם מומחה שיוכל לבחון את האירוע ולהעריך אם הייתה התרשלות ברורה. זה שלב קריטי – גם מבחינת עלויות, אבל בעיקר מפני שהוא ישפיע על התיק כולו.

הגשת התביעה – ומה קורה מכאן?

ברגע שחוות הדעת מוכנה, עורך הדין ינסח כתב תביעה מסודר לבית המשפט – עם כל העובדות, העדויות, המסמכים, הדרישות הכלכליות ומה לא. משם, הדרך לרוב ארוכה – אבל אם אתם מלווים בעורך דין מנוסה, אתם לא לבד.

רגע, איך מחשבים את גובה הפיצוי?

שאלה מעולה, והתשובה… תלויה. ממש. כי פיצויים בתביעות כאלה מגיעים לרמות של מיליוני שקלים – כל מקרה לגופו:

• הוצאות רפואיות עתידיות (פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וכו')
• הפסד כושר השתכרות של הילד
• התאמות למגורים, עזרים טכנולוגיים נלווים
• כאב וסבל – כן, גם את זה לוקחים בחשבון

ומילה של הורה להורה – זה לא על הכסף. זה על העשייה, על הידיעה שנאבקתם. והכי חשוב: על האפשרות לספק לילד שלכם את המקסימום האפשרי כדי שיגדל בכבוד, גם כשנקודת הפתיחה הייתה כל כך לא הוגנת.

7 שאלות נפוצות שאסור לכם לא לשאול

• מה הסיכוי לזכות בתביעה כזו? משתנה. אבל אם יש לכם חוות דעת רפואית תומכת – הסיכוי לא מבוטל.
• מה העלות של כל זה? לרוב, עורכי הדין גובים שכר טרחה באחוזים מהתוצאה. יש גם הוצאות לליווי רפואי.
• האם חייבים להגיע לבית משפט? לא בהכרח – הרבה תיקים נגמרים בפשרה.
• כמה זמן זה לוקח? תתרגלו לסבלנות. תביעה כזו יכולה להימשך 2-5 שנים.
• מה אם הילד כבר גדול? אל תמהרו לוותר – בחלק מהתיקים תקופת ההתיישנות מתחילה רק מגיל 18.
• מי נתבע – הרופא או בית החולים? תלוי במקרה. לעיתים שניהם, לעיתים רק אחד מהם.
• האם חייבים עורך דין שמתמחה רק בנזיקין? בחירה בעורך דין שכזה, במיוחד עם רקע ברשלנות רפואית ומקרים של שיתוק מוחין – יכולה לשנות את התוצאה מקצה לקצה.

אבל מה עם הסיכונים? ולמה להיכנס לזה עכשיו?

בצדק. נשמע כאילו אתם צריכים לפתוח תיבת פנדורה, לחזור לרגעים הכי קשים ולהילחם במוסדות הכי חזקים במדינה. אבל תזכרו:

החיים של הילד שלכם – והעתיד שלו – חשובים יותר מהכל. ולפעמים, הדרך הכי משמעותית להעניק לו ביטחון, היא לעבור את התהליך הזה עד הסוף.

המלצה אישית: אל תישארו עם סימני שאלה

אם אתם מרגישים שמשהו לא הסתדר. אם הלידה הייתה טראומטית. אם נמסרו לכם הסברים לא ברורים על פגיעה מוחית ש"קרתה"… פשוט תפנו להתייעצות. עורך דין מקצועי ובעל ניסיון אמיתי – יידע להקשיב, לשאול, ולפעמים גם לומר את האמת, אפילו אם לא תאהבו לשמוע אותה.

ולסיום: אל תתמודדו לבד. המערכת חזקה? תתארגנו למלחמה – אבל תעשו את זה עם הטובים ביותר. כי אין כאן הזדמנות שנייה.