תביעות רשלנות רפואית נגד בתי חולים – מה באמת קורה מעבר לדלתות המחלקה?
רגע, אז בית חולים יכול באמת "לשלם על טעויות"?
כנראה שהשאלה הזאת עברה לכם בראש. נכון, כולנו מאמינים שהרופאים עושים את המיטב, ולעיתים קרובות זה גם נכון. אבל מה קורה כשמשהו משתבש, והתוצאה הרסנית? כאן בדיוק נכנסת לתמונה רשלנות רפואית – עיקרון משפטי מורכב, שדורש הבנה, סבלנות ובעיקר: עורך דין שיודע לנתח דוחות רפואיים.
כשמדובר ברשלנות שנעשתה במסגרת מערכת גדולה כמו בתי חולים – הסיפור משתדרג. יש פוליסות ביטוח, ועדות פנימיות, מחלקות משפטיות שאמונות על "כיבוי שריפות", ולפעמים? גם על טיוח.
אבל מה בכלל נחשב רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מתרחשת כשהמטופל מקבל טיפול שלא עומד בסטנדרטים המקצועיים המקובלים – והנזק שנגרם הוא תוצאה ישירה של הכשל הזה. נשמע פשוט? אחוז קטן מהמקרים הוא "ברור וחד", הרוב? תיקים שדורשים חפירה עמוקה, חוות דעת רפואיות ולפעמים אפילו שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניתוח רשומות.
דוגמאות קלאסיות לרשלנות רפואית נגד בתי חולים:
- אבחון מאוחר או מוטעה של שבץ – כשהדקות קובעות חיים או מוות.
- שימוש בציוד לא סטרילי שגורם לזיהומים קשים ומתמשכים.
- כירורג שנשכח בתוכו ספוג ניתוחי? נשמע כמו קומדיית טעויות אבל זו טראומה אמיתית.
- שחרור מוקדם מדי של מטופל שבסופו של דבר חוזר עם סיבוכים.
- רישום תרופה שגויה בגלל טעות בהקלדה או בלבול בין תיקי מטופלים.
כן, גם גופים ענקיים יכולים "ליפול"
לפעמים התחושה היא שאי אפשר לתבוע את "המערכת". שאם קרה ונגרם נזק – מי אנחנו שנלך מול בי"ח שבגיבוי משרד הבריאות? אבל בפועל, בתי חולים – כולל ממשלתיים – כפופים לדין האזרחי. המשמעות? הם ניתנים לתביעה בדיוק כמו כל גוף מסחרי אחר. ההבדל הוא שפוליסת הביטוח שלהם שמנה במיוחד, והם ילחמו כדי לא לשלם שקל מיותר.
אז מה עושים אם חושדים ברשלנות רפואית?
השלב הראשון הוא לא לגרור רגליים. הזמן קריטי. ככל שעובר הזמן, יותר קשה לאסוף חומר, לגבות עדים ולאתר רשומות קריטיות. הצעד הכי חשוב? להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום נזקי גוף ורשלנות רפואית – כזה שמבין לא רק משפט, אלא גם רפואה.
ומה כוללת בעצם בדיקה משפטית של מקרה כזה?
- סקירה של השלב הרפואי – האם בוצעו הפעולות הנכונות?
- השוואה לנהלים רפואיים מקובלים (פרוטוקולים, הנחיות משרד הבריאות)
- קבלת חוות דעת ממומחה רפואי (ולפעמים גם שתיים)
- בדיקה אם קיימת עילת נזק ברת פיצוי לפי חוק הנזיקין
- הערכת סיכויי הצלחה, וכתיבת כתב תביעה בהתאם
כמה זמן תהליך כזה לוקח? ומי בכלל יכול לתבוע?
תהליך תביעה על רשלנות רפואית הולך בדרך כלל על מסלול של חודשים ארוכים ולעיתים מספר שנים. ובעניין מי תובע – לא רק האדם שנפגע יכול להגיש תביעה. גם בני משפחה מדרגה ראשונה יכולים, במקרים של פטירה או נזק קשה.
איך בית המשפט בכלל מחליט?
הכרעה בתיק כזה אינה רק על בסיס "תחושת בטן". נדרשת הוכחה של שלושה מרכיבים עיקריים:
- קיומו של קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית לבין הנזק שנגרם בפועל.
- התנהלות חריגה מהסטנדרט הסביר של טיפול רפואי באותו מצב.
- נזק מוכח ובר פיצוי – פיזי, נפשי, כלכלי או שילוב.
שאלות שכולנו שואלים (ולפעמים מתביישים):
- האם תמיד יש צורך בחוות דעת רפואית? – כן. היא הבסיס. בלעדיה כמעט כל תביעה תיפסל על הסף.
- האם צריך לשלם מראש? – רוב המשרדים גובים רק לאחר הצלחה. אך יש תשלום על חוות הדעת.
- האם רופא בודד נתבע או בית החולים? – שניהם. תלוי מהות המקרה. לרוב בית החולים.
- האם אפשר לסגור את זה בפשרה? – בהחלט. למעשה, זו המגמה העדיפה ברוב המקרים.
- האם יש התיישנות? – כן. בדרך כלל 7 שנים מהאירוע. לקטינים – עד גיל 25.
- מה גובה הפיצוי? – יכול לנוע בין עשרות אלפים למיליונים – תלוי בחומרת הפגיעה, הגיל, הנכות שנגרמה, אובדן השתכרות, כאב וסבל ועוד.
5 מיתוסים שצריך להפסיק להאמין להם עכשיו
- "רופאים אף פעם לא טועים" – גם הם בני אדם, לפעמים במערכת עמוסה או לא מעודכנת.
- "לא מגיע לי פיצוי אם לא מתתי" – גם נזק זמני, עוגמת נפש או כאב – שווים כסף.
- "אני תחת ביטוח משלים של הקופה, הם יטפלו בזה" – הביטוח שלהם לא בהכרח דואג לך.
- "תביעה תהרוס לי את הקשר עם הרופא" – אתה לא חייב להתמודד מולו אישית. זה תהליך מול מערכת, לא "נקמה".
- "זה ייקח עשור בבית משפט – לא שווה" – לא נכון. עם ניהול נכון, תיקים כאלה נסגרים מהר בהרבה.
רגע לפני שאתם סוגרים את הלשונית…
רשלנות רפואית זה לא עוד מונח משפטי שמתאים רק ל"פרופסורים עם חלוק". זו המציאות של לא מעט אנשים שיצאו מאושפזים הרבה יותר פצועים מהמצב שבו נכנסו. יצא לכם לחשוב שהטיפול שקיבלתם היה "מוזר"? נגרם לכם נזק שהרופאים לא ממש ידעו להסביר? אל תתעלמו מהאינטואיציה שלכם. פנייה לייעוץ משפטי היא הזכות שלכם, ולפעמים – גם החובה.
עו"ד אזי כהן מתמחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית כבר שנים רבות, ומנהל תיקים מורכבים נגד המוסדות הרפואיים הגדולים בישראל. כי כשזה נוגע לבריאות – אין מקום לפשרות.