איך להגיש תביעה לביטוח לאומי אחרי תאונת עבודה, בלי ללכת לאיבוד בדרך
רגע, אז קרתה תאונה בעבודה… מה עכשיו?
תאונות עבודה הן מסוג הדברים שכולנו מקווים שלעולם לא יקרו לנו – עד שהן קורות. מעדת על סולם, נחת קשה במהלך שמירה בצבא או קיבלת מכה פתאומית וחשודה בגב תחת העמסה? ברוכים הבאים לעולמם (הלא-מאוד מהנה) של נפגעי תאונות עבודה. אבל יש גם חדשות טובות: ביטוח לאומי דווקא כן עומד שם לצידך – בתנאי שאתה יודע מה לעשות ואיך להתנהל.
ובדיוק לשם כך נכתב המאמר הזה. בוא נלך יד ביד דרך המבוך הביורוקרטי של תביעות בביטוח הלאומי – בלי להתבלבל, בלי להתייאש, ועם קריצה (כי מישהו פה חייב להשאיר את המצב מעניין).
אז איפה ואיך בכלל מתחילים?
הצעד הראשון שמומלץ לעשות – תיעוד רפואי בהקדם האפשרי. ככל שזה נשמע טריוויאלי, זה הצעד שמכריע דיני תביעות רבות. אם לא הלכת באותו יום למרפאה או מיון, הביטוח הלאומי עלול לטעון שהתאונה בכלל לא קרתה במהלך העבודה. כל מה שלמדנו באירועים בצבא: "מה שלא כתוב – לא קרה", תקף פה ב-200%.
הנה מה שאתה צריך להכין מראש:
- טופס בל/250 – אותו צריך להביא ממקום העבודה. זו "המלצה" של המעסיק שלך לביטוח הלאומי להכיר בכך שהתאונה אכן קרתה במהלך העבודה.
- טופס בל/211 – פה אתה מתאר את התאונה. כאן מתחיל הפינג פונג המשפטי, ופה חשוב לדייק בפרטים (מומלץ לנסח בשיתוף עורך דין).
- דוח רפואי ראשון ו/או סיכום ביקור במיון – כדי להוכיח את הקשר בין הפגיעה לבין זמן העבודה.
תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה?
התשובה הקצרה? שנה. התשובה הארוכה? אל תחכה לשם. ככל שתמתין יותר זמן, הסיכוי שהמוסד לביטוח לאומי יעשה לך חיים קלים – כמו שניתן לצפות ממוסד המשלם כסף – הולך וקטן. הכובד מוטל עליך, הנפגע, להוכיח שהפגיעה היא פגיעה בעבודה. לכן כל עיכוב מזמין ספקות. תזכור: הם לא מחפשים לשלם, אלא לוודא שאתה באמת זכאי.
איך התהליך נראה מאחורי הקלעים?
לאחר הגשת התביעה תוזמן לבדיקת ועדה רפואית. בוועדה יושב רופא שתפקידו לקבוע אחוזי נכות – זמנית או קבועה – בהתאם למסמכים ולבדיקה. נשמע פשוט? בפועל, מדובר בתיאטרון אבסורד מהול בניחוחות של קופת חולים ביום מעונן. לפעמים נתקלים ברופא שמדבר יותר עם הקיר מאשר איתך. פה נכנס לתמונה אחד הכלים המשפטיים הכי חשובים שלך – ייצוג ע"י עורך דין שמבין את המשחק.
רגע, אבל אם אין לי נכות קבועה – לא אקבל כלום?
אז זהו, שלא בהכרח. ביטוח לאומי יודע לפצות גם על "נכות זמנית". זה יכול להיות כמה חודשים עד שהתאוששת, והם יקראו לזה: "דמי פגיעה" (קצת כמו ימי מחלה בתשלום, רק עם טופס הרבה יותר מעצבן). הסכומים מחושבים לפי ממוצע שכר אחרון – וקצת הגיון בירוקרטי שאין לו מקום באקדמיה.
כמה שאלות של נזקקים חכמים (או חכמים שנזקקו)
- שאלה: האם אפשר להגיש את כל זה לבד או שצריך עו"ד?
תשובה: טכנית אפשר לבד, אבל אם תרצה לקבל את מה שמגיע לך – מומלץ מאוד להיעזר בעו"ד מומחה לתחום. אפילו רק להתייעצות ראשונית זה יכול לחסוך לך ערימות של תסכול. - שאלה: מה קורה אם התאונה קרתה בדרך לעבודה?
תשובה: גם נסיבות כאלו יכולות להיות מוכרות כתאונת עבודה, תלוי בפרשנות החוק (ויש הרבה מקום לפרשנות פה!). - שאלה: פספסתי את המועד להגשה, הלך עלי?
תשובה: לא בהכרח. יש מקרים חריגים שבהם ניתן להגיש תביעה באיחור עם נימוקים מספקים. תביא סיבה טובה – ביטוח לאומי לא חסין משכנוע טוב. - שאלה: כמה זמן עד שמקבלים כסף?
תשובה: זה משתנה – בין מספר שבועות למספר חודשים. תלוי אם יש צורך בדיון נוסף, ערעור, בדיקות השלמה ועוד. - שאלה: זה עולה כסף להגיש תביעה?
תשובה: לא. אבל ייצוג באמצעות עורך דין כרוך בשכר טרחה, שבמקרים רבים נגזר מתוך הפיצוי שתקבל – כלומר, רק אם תצליח.
כמה טיפים של עו"ד אזי כהן שכדאי לזכור לפני שמרימים טלפון
- דייק בתיאור התאונה! כל סטייה תעלה לך הרבה יותר ממילה שגויה.
- אל תצפה לשום חסד מהרופא בוועדה. הוא לא עובד אצלך – תביא עורך דין שיעבוד בשבילך.
- רופאים אוהבים מסמכים. צילומי רנטגן, MRI, סיכומים – שים הכל על השולחן.
- אל תוותר אחרי סירוב ראשון! אפיליאציה, עררים ונשק משפטי בהחלט קיים ונמצא בשירותך.
לסיכום, זה לא קל – אבל גם לא בלתי אפשרי
המערכת של ביטוח לאומי אולי לא הכי סימפתית, אבל היא כן נבנתה כדי לתמוך באנשים שנפגעו בעבודה – עובדתית. הבעיה? היא דורשת סבלנות, הבנה עמוקה ויכולת כתיבה משפטית שלא לכולם יש. כאן בדיוק נכנס עורך הדין לתמונה – מישהו שמשחק במגרש הזה כל יום, מכיר את הפרצות, יודע איך לדבר עם הרופאים, ואולי הכי חשוב – מבין שגם מאחורי כל טופס עומד בן אדם.
אם עברת פגיעה בעבודה – אל תישאר לבד. פנה לייעוץ בהקדם, תיעד, היה מדויק והכי חשוב: אל תוריד אצבע מהמקלדת עד שמיצית את כל מה שמגיע לך. אנחנו לא משחקים פה – זה העתיד הפיננסי שלך על הקו.
עו"ד אזי כהן, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית – נלחם בדיוק בשביל זה.