למה כדאי לערער על אחוזי נכות בתביעת תאונת עבודה?

מה עושים כשהאחוזים לא מתיישבים? המדריך שלא יספרו לכם, ערעור על אחוזי נכות מתאונת עבודה

רגע, קבעו לך רק 10% נכות? משהו כאן לא מסתדר?

תאונת עבודה היא חוויה לא פשוטה לשום אדם. היא לא רק פוגעת בגוף, אלא לעיתים גם בתחושת הביטחון, בכושר ההשתכרות ובעתיד המקצועי. שורה של טפסים, שיחות עם רופאים ובסוף – אותה ועדה רפואית שמחליטה כמה אחוזי נכות מגיעים לך. וכשאתה שומע את ההחלטה? אתה מבין פתאום, וזה כמו חבטה נוספת: "רגע, זה הכול? רק 10%? רק 5%? אבל אני בקושי עובד!"

וזה בדיוק הרגע שבו עולה השאלה – האם אפשר לערער, ואם כן – איך עושים את זה בצורה חכמה?

אז מה בעצם קובעת הוועדה הרפואית?

הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי אמורה להעריך את הנזק הגופני והנפשי שנגרם לך כתוצאה מהתאונה. על בסיס המידע הרפואי והבדיקות שנאספו, היא מחליטה מהי דרגת הנכות שלך – באחוזים – וזה מה שיקבע את הזכויות שלך. אבל (ויש כאן אבל גדול), המערכת אינה חסינה מטעויות.

טעויות כאלו יכולות לקרות בגלל:

• פענוח שגוי של בדיקות רפואיות
• אי התייחסות לנכות נפשית, נוירולוגית, ראומטולוגית שנלווה לנזק הפיזי
• אי הכללת כלל הפגיעות – פיזית, תפקודית ותעסוקתית
• עיון רשלני במסמכים

ועכשיו, תעצור לרגע ותגיד לי – מתי פעם אחרונה ישבת מול ועדה רפואית ויצאת בתחושה ש"הם באמת הבינו מה עובר עליי?"

5 שלבים פשוטים (אבל קריטיים) לערעור כמו שצריך

1. תיעוד רפואי? תכין תיק

את הערעור תצטרך לבסס על מסמכים רפואיים. אבל לא מספיק להביא את הקלסר הרגיל. מה שדרוש כאן הוא תיעוד מסודר ועדכני, כולל חוות דעת פרטיות (למשל אורטופדים, נוירולוגים, פסיכיאטרים וכו'). אם יש צילום MRI, עדיף גם לצרף.

2. נימוק מקצועי? עורך דין, לא דודה שעבדה פעם בבריאות

אחד המצבים הכי מתסכלים הוא כשרואים נפגע יושב לבד ו"מסביר את עצמו" לוועדה. זה פשוט לא עובד. ייצוג משפטי מנוסה – רצוי על ידי עורך דין שמתמחה בנזיקין וביטוח לאומי – הוא הבדל דרמטי בין כישלון לציון 100.

3. מועדים קובעים – שים שעון

יש לך 60 יום בלבד להגיש ערעור מול ועדת ערער. אם אינך פועל בפרק הזמן הזה, פספסת את הרכבת. ופספסת גם את הזכויות שלך. המשמעות? בריאות פגועה עוד יותר, ושנים שיתבזבזו לך בשיקום שלא ממומן כראוי.

4. שפה מקצועית ונכונה

הניסוח של הערעור הוא חיוני – צריך להצביע על טעויות משפטיות ורפואיות בהחלטה הקודמת. זו לא רק רשימת "כמה כואב לי". זו תזה מקצועית לכל דבר. לכן חשוב שמומחה מכוון ידע איך "לתקוף" את המסמכים הקיימים.

5. ידע זה כוח – קרא, למד, תשאל!

כשאתה מגיע לוועדה ערר – תדע על מה באת לדבר. תבין איפה בדיוק נפלת בזכויות, איך אתה אמור להרגיש ואיך זה מקביל לפגיעות של אחרים.

FAQ – שאלות שהרבה נפגעים פשוט לא שואלים בזמן:

• שאלה: אפשר להביא חוות דעת רפואית פרטית לוועדת הערר?
  תשובה: כן, ולפעמים זו יכולה לשנות את כל הקביעה. רק חשוב שהיא תהיה ממומחה אמיתי ומוכר.
• שאלה: אם אני לא יכול לעבוד, זה לא מחייב קביעת נכות גבוהה?
  תשובה: בפועל לא תמיד. לכן חשוב להראות קשר ברור בין הפגיעה לבין הירידה בתפקוד – כאן נכנס תפקיד עורך הדין.
• שאלה: מה הסיכוי שוועדת ערעור תשנה את ההחלטה?
  תשובה: גבוה יותר ממה שחושבים – במיוחד אם הערעור מוגש נכון, עם טיעונים חזקים ובליווי מקצועי.
• שאלה: יש מצב שכתוצאה מערעור דווקא יפחיתו לי את אחוזי הנכות?
  תשובה: תיאורטית כן, אבל בפועל זה קורה לעיתים נדירות. לכן עורך דין טוב ידע האם כדאי להיכנס לזה או לא.
• שאלה: זה עולה לי כסף?
  תשובה: כן, אבל זכויות רפואיות שלא ימומשו יעלו הרבה יותר.

כשמספרים אחוזים – תדאג שמישהו יספור אותך

אחד הדברים הכי מתסכלים במערכת של ביטוח לאומי הוא התחושה שאתה הופך למספר – והגרוע מכולם: אחוז. 5% נכות, 10%, 12.5%. איזו מין דרך זו למדוד את חייהם של אנשים שחוו פגיעה אמיתית?

אבל גם במערכת שמתנהלת לפי טפסים ותקנות, מה שקובע באמת זה עד כמה אתה מבין את הזכויות שלך – ועד כמה אתה נותן למי שמייצג אותך להילחם עבורן.

אז מה עושים עכשיו?

אם אתה לא מרגיש שהאחוזים שקיבלת משקפים את המציאות – אתה לא חייב להסכים לזה. אתה יכול לערער. אתה צריך ידע, ייעוץ ותדריך ברור מה לעשות. והכי חשוב – אתה צריך לדעת שמישהו רואה אותך מעבר לאחוז.

עו"ד אזי כהן, שמייצג נפגעי נזיקי גוף וביטוח לאומי כבר שנים, מכיר את המערכת מכל הצדדים. הוא לא נבהל ממספרים, והוא בהחלט לא מפחד מערכות. זה לא עוד טופס – זה החיים שלך, והזכויות שמגיעות לך.

אז במקום להרגיש קטן מול הוועדה – תעשה צעד אחד קטן לעצמך. תתייעץ. תשאל. תבין שלא תמיד מה שקובעים זה מה שנכון.

כי מאחורי כל אחוז יש בן אדם. ואם אתה מרגיש שהתעלמו ממך – אולי הגיע הזמן שמישהו יקשיב באמת.