תביעות נגד ביטוח לאומי על תאונת עבודה – מה באמת קובע את הסיכויים להצלחה?
מי נגד מי – ואיך זה באמת עובד?
הנה סיטואציה לא (כל כך) נדירה: עבדתם, התאמצתם, נפצעתם. לא בגלל חוסר תשומת לב, לא כי חלמתם בהקיץ – פשוט, עבודה. ברזל שהתעקש ליפול, רצפה חלקלקה במיוחד, אולי גב שבוגד בכם אחרי 12 שעות הובלה. ואתם? מנועים מלעבוד, מתרוצצים בין בדיקות, מומחים – ורק דבר אחד לא ברור: האם הביטוח הלאומי באמת שם בשבילכם?
במקרה של תאונת עבודה, ביטוח לאומי אמור להעמוד לצדכם. אבל מסתבר שהמציאות קצת יותר מאתגרת. אחוז גבוה מהנפגעים מוצאים את עצמם במרדף אחרי הכרה ופיצוי שלעתים נראה כחידה בלתי פתירה.
4 מדדים קריטיים שיקבעו את סיכויי ההצלחה שלכם
כדי לדעת אם יש לכם סיכוי ממשי לנצח מול המערכת, כדאי לשים לב ל-4 גורמים עיקריים שיכולים להפוך את הקערה על פיה – או להתהפך עליכם:
- הכרה ראשונית בתאונה: האם התאונה הוכרה מיידית כתאונת עבודה? אם לא – אתם בבעיה. הסירוב הראשוני הוא צעד ראשון ב"בליץ" שעשוי להפוך לקרב מתמשך.
- מסמכים רפואיים תומכים: כמה רפואי שיותר. אם נפגעתם, כל פתק, צילום, אבחנה – חשוב שיהיה מתועד, חתום, ביום האירוע (ולא יומיים אחר כך אחרי שהתייעצתם עם דוד מהלוגיסטיקה).
- עדויות מתאימות: מישהו ראה? שמישהו יחתום. כל עד יכול להיות ההבדל בין פסיקה תקיפה לבין דחייה מתנשאת.
- ליווי משפטי מקצועי: בלי לייפות – רוב מי שמנסה לבד, נופל. עורכי דין מתמחים בדיני נזיקין וביטוח לאומי יודעים לקרוא את הפסיקה, לזהות טעויות בטופס 250 ולעשות קסמים בוועדות רפואיות.
שאלות ותשובות שכולם שואלים – אבל לא תמיד מקבלים עליהן תשובה
1. מה ההבדל בין תביעת נכות זמנית לתביעת נכות קבועה?
נכות זמנית תעניק לכם גמלה לכמה חודשים או שנים בהתאם למצבכם. נכות קבועה תזכה אתכם בקצבה קבועה לכל החיים. ההבדל בתוצאה – כסף גדול וזכויות ארוכות טווח.
2. אפשר לערער אם דחו אותי?
כן, ובגדול. תוך 12 חודשים, עם עו"ד ביטוח לאומי שיודע לצלול למסמכים וולייצג אתכם בבית הדין.
3. אם המעסיק לא דיווח על התאונה – מה עושים?
זה לא סוף פסוק. יש דרך להוכיח תביעה גם בלי אישור מעסיק – רק צריך לעבוד חכם ונכון.
4. נשבר לי הגב, אבל זה קרה "תוך כדי עבודה שגרתית" – זה נחשב?
תלוי בהוכחה: אם אפשר להראות קשר סיבתי בין המאמץ לעבודה – אז כן.
5. תביעה אזרחית מול המעסיק – אפשר לשלב עם ביטוח לאומי?
כן, בהחלט! הביטוח הלאומי לא מונע תביעה נזיקית מהמעסיק על רשלנות. למעשה, שילוב תביעות עשוי להניב לכם הרבה יותר.
תאונות בלי דם – ועדיין קריטיות
לא כל תאונת עבודה נראית כמו זירת פשע. פגיעות גב, פריצות דיסק, פגיעות נפש (כן כן, סטרס עובדתי הוא סעיף קביל), בעיות שמיעה, אפילו בעיות שינה – הכל תלוי ביכולת להוכיח קשר לעבודה. וכאן, עורך דין מיומן יודע לתבוע מה שצריך.
ואז מגיעה הוועדה הרפואית… ונראה כמו סצנה מסרט
אם אתם חושבים שוועדה רפואית היא ישיבה בין מטפלים אמפתיים עם כוס תה – אז לא. המהירות, הקשיחות, השאלות הספציפיות-מדי – הכל נועד לבדוק אתכם, ולאו דווקא לטובתכם.
הכנה נכונה לוועדה יכולה לשנות לחלוטין את התוצאה. עו”ד שמתמחה בתחום יזמין אתכם למעין חזרה גנרלית: מה לשבת, מתי לדבר, למה לא להגיד “אני מרגיש בסדר”. לא חיוך, לא בדיחה – תשובות ענייניות, מבוססות תיעוד רפואי מהשורה הראשונה.
האם יש תקווה מול המערכת?
התשובה הקצרה: כן.
התשובה הארוכה: כן – אם עובדים חכם.
בישראל של היום לא מעט מהנפגעים האמיתיים נופלים בין הכיסאות פשוט כי לא פעלו בזמן או לא ידעו איך. ופה המקום שעורך דין אזי כהן – עו”ד נזיקין שמבין את המערכת מבפנים – נכנס לתמונה. מדובר לא רק בלפסול סעיף, אלא בלתכנן אסטרטגיה. למקסם את הזכאות מתוך הבנה חוקית, רפואית ו… אנושית.
הפיצוי שמגיע לכם – הוא לא חלום
אז אם נפגעתם בעבודה – אל תוותרו.. ומה שלא לומדים בבית הספר למשפטים – לומדים אחרי הפציעה הראשונה.
מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי, לא כששומעים "לא" – אלא רגע לפני שמתחילים. כי עם התכנון הנכון, הוועדה הבאה יכולה להיות בדיוק הצעד הראשון לחיים קצת יותר קלים.