תאונת עבודה לאחר 90 יום: למה דווקא אז מתחילות הבעיות האמיתיות?
עברו יותר משלושה חודשים – למה זה חשוב בכלל?
רוב האנשים נופלים למלכודת השקט שאחרי הסערה. התרסקתם, החליקתם, נחתתם לא נכון מלמעלה? חוויתם פציעה קשה בעבודה והרגשתם ש"נו, לפחות זה מאחוריי"? צר לי לאכזב, אבל דווקא היום ה-91, ולא ה-1 של התאונה, הוא הרגע שבו הבעיות המשפטיות באמת מתחילות לבעבע.
אז למה 90 יום דווקא? מה קורה אחרי התקופה הזו שמתחיל להיות מעניין (ולפעמים מסוכן מבחינה משפטית)? זה בדיוק המקום שבו רבים מתבלבלים, מעגלים פינות או פשוט מתקשרים לעורך דין רק כשמאוחר מדי.
5 דברים שאנשים לא יודעים על תאונת עבודה לאחר 90 יום
- תקופת ההתיישנות מתחילה לתקתק – גם כשזה נראה לכם רחוק.
- המוסד לביטוח לאומי הופך לפחות "נחמד" אחרי שלב הטיפול הראשוני.
- מעבידים הופכים חשדניים יותר. פתאום אין "קח את הזמן" אלא יותר בכיוון של "נו, אתה חוזר או מה?"
- מומחיות רפואית הופכת לקריטית – ורוב האנשים לא יודעים איך להתמודד עם זה לבד.
- עורך הדין הנכון כבר היה צריך להיות בתמונה – ואם הוא לא, יש מחיר.
שאלות שתמיד שואלים (בצדק):
- 90 יום זה גבול חוקי או סתם מספר עגול?
לא סתם. זו נקודת זמן קריטית בהתנהלות מול גורמים כמו ביטוח לאומי וחברות ביטוח פרטיות. - מה קורה אם רק אחרי 90 יום התגלו הסיבוכים?
זה קורה המון. והחדשות הטובות: יש מה לעשות. החדשות הרעות: זה יותר מורכב. - אם המשכתי לעבוד למרות התאונה – אני מאבד זכויות?
ממש לא בהכרח. אבל גם בזה טמון פוטנציאל לבלבול וטעויות חמורות. - האם אני חייב חוות דעת רפואית בשביל לטפל בזה?
כמעט תמיד כן. והן לא זולות. אבל השאלה היא לא אם לשלם – אלא אם זו השקעה שתחזיר את עצמה, ובגדול. - עורך הדין יכול להשיג לי פיצוי גם אם עבר יותר מ-90 יום?
חד משמעית כן – אבל תלוי מתי פנית ובמה נעשה בינתיים.
מה באמת משתנה אחרי 90 יום?
נראה לכם שהכול כבר מאחוריכם: פתור זמני מהעבודה, החזר הוצאות על בדיקות, אולי אפילו קצת פיצוי ראשוני. אבל אז מגיע רגע האמת. השמאי של ביטוח לאומי משנה טון, חברת הביטוח פתאום מתעוררת לחיים (במובן הפחות חיובי של הביטוי), והרופא התעסוקתי כבר לא ממש בטוח באבחנה הראשונית שלו.
בעיניי, אחד הרגעים הקריטיים ביותר הוא הרגע שבו התהליך הרפואי פונה מ"כאן ועכשיו" ל"פוסט טראומה תפקודית". כלומר – הנזק כבר לא גופני מובהק, אלא התמודדות ארוכה יותר: פגיעה בכושר ההשתכרות, בעיות נוירולוגיות שמופיעות בדיליי, דיכאון פוסט-תאונה. אלו לא מופיעים ביום הראשון – אלא, נכון, בדרך כלל אחרי 90 יום.
אז מה עושים? שלושה צעדים קריטיים ליום ה-91 והלאה
1. איסוף מסמכים רפואיים – שוב, מהתחלה
כן, גם אם נתתם כבר הכול לעורך דין או לרופא. תתחילו איסוף חדש, עדכני. כל תסמין חדש, כל בדיקה עדכנית, יכולים לשנות את כל הערכת הנכות שלכם.
2. להיוועץ עם מומחה נזיקין – ולא סתם עורך דין
זה לא סתם מישהו שחתום על דואר עם לוגו. אתם צריכים מישהו שחי ונושם נזיקין, מבין רשלנויות רפואיות, מכיר שמאי נזיקין, ויודע לעקוץ כשצריך – במובן המשפטי כמובן. כמו עורך הדין אזי כהן.
3. להבין שהמשחק השתנה – ועכשיו זה תכנון קדימה
אם ב-90 הימים הראשונים ניסיתם "לשרוד", עכשיו זה הזמן להבין אם אתם מתקרבים לתביעה, קצבת נכות, פיצוי מחברת ביטוח או אפילו תביעת רשלנות רפואית בעקבות אבחון שגוי. ברגע הזה, אתם צריכים לחשוב 5 צעדים קדימה.
האם אפשר לתבוע רשלנות רפואית כחלק מהתהליך?
הרבה מאוד תאונות עבודה הופכות לעניין של רשלנות רפואית – אם למשל קיבלתם טיפול לקוי או אבחנה מוטעית שגרמה להחמרה. זה קורה לא מעט, בעיקר כשאנשים מנסים "לחסוך תור". האתגר? קשה להוכיח רשלנות רפואית אבל כשמצליחים – הפיצויים יכולים להיות מכפילי כוח.
3 סימנים שאתם אולי עומדים לפני תביעת רשלנות רפואית:
- החמרה במצב הרפואי תוך כדי טיפול לא עקבי או מרושל
- פער בין בדיקות קודמות לאבחנה עדכנית
- תחושה ש"מזלזל" בכם הצוות הרפואי – ואתם גם יכולים להוכיח את זה
למה דווקא אחרי 90 יום – מבט ציני
בואו נדבר דוגרי. ניהול מערכות רפואיות וביטוחיות דומה לניהול שרתים – כל עוד הכל עובד, כולם מחייכים. אבל ברגע שניסיון לפיצוי גובר על רווח לחברת הביטוח? ממשק המשתמש מתקלקל.
פה נכנסים לתמונה עורכי הדין שמבינים בדיוק איפה ללחוץ, מתי לאיים, ובעיקר – איפה לא לבזבז את הזמן. תאונת עבודה אחרי 90 יום היא הופכת ליותר מ"עוד נפילה" – זה תיק. זה מאבק. זה דורש מומחיות.
טיפ זהב לסיום
אם עברו 90 יום מאז התאונה שלכם – אל תחכו ליום ה-180. תנו לעורך דין שבאמת מתמחה בנזיקין, כמו אזי כהן, לבדוק את התיק, לנתח את המצב הרפואי והמשפטי ולבנות איתכם אסטרטגיית פעולה. זה העתיד הכלכלי שלכם – והוא שווה קצת יותר ממכתב דחייה בנוסח "לא נמצא קשר סיבתי".
לסיכום (אבל בלי לגלות מה קרה בסוף…)
תאונת עבודה היא היט בכיוון אחד – התהליך שאחריה הוא כבר סאגה שלמה. אם כבר עברתם יותר מ-90 יום ואתם עדיין מרגישים כאילו אתם נאבקים לבד – יש לכם סיבה טובה להרים טלפון, או לפחות לשלוח מייל. אם תעשו את זה נכון – תגלו שכל האתגרים שמופיעים אחרי 90 יום יכולים דווקא להפוך לזכויות שמגיעות לכם. תנו למי שמבין לקחת את זה מכאן.