תביעה נגד משרד הביטחון – מה באמת קורה שם מאחורי הקלעים?
כשהמדינה היא הנתבעת – מה עושים כשהקיר הוא בטון, לא גבס?
לרובנו, תביעה נגד משרד הביטחון נשמעת כמו משהו שמופיע רק בכותרות – איזו החלטת בג”ץ, הלם בתקשורת, אולי מיבול בלתי צפוי של סרט דוקומנטרי. בפועל, מדובר בשדה משפטי סבוך, טעון רגשית, עתיר ביורוקרטיה ולעיתים – גם לא פחות מטריקי מתרחיש ביזארי מתוך סדרה של נטפליקס. אם אתם (או מישהו שאתם מכירים) שקלתם לתבוע את משרד הביטחון – בין אם מדובר בפגיעה פיזית, נפשית או בשילוב של השניים – כדאי שתדעו: זה לא רק אפשרי, אלא לפעמים גם נדרש. אבל איך באמת זה עובד? ומהם הסיכויים שצדק ייעשה, כשהיריב שלך הוא, ובכן… מדינה?
המסלול הבירוקרטי המדויק – לא לבעלי לב חלש
עמידה מול משרד הביטחון – או גוף ממשלתי טיפוסי – היא, בלשון המעטה, פחות כמו הליך משפטי ויותר כמו משחק שחמט עם רובוט שלא מתעייף. החל מהשלב בו מגישים בקשת הכרה בנכות לפי חוק הנכים, דרך מסלול הוועדות הרפואיות, תקנוני אגף השיקום ועוד שלל סעיפים מסועפים – נדמה כאילו כל שלב תוכנן מראש כדי לייאש אותך.
- הגשת תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון
- בדיקה רפואית על ידי ועדה רפואית צבאית
- אפשרות לערעור לוועדה רפואית עליונה
- ערעור לבית משפט מחוזי בהתאם לתקנות
מה שקורה בפועל? רבים פשוט מוותרים. וזה, תכל'ס, הכי עצוב. בין אם מדובר בחייל שספג הלם קרב, בבן משפחה של חייל שנפצע, או אפילו באיש מילואים שעבר טראומה בצוק איתן – אם אין לך כתף משפטית תומכת, הסיכוי שלך לנצח – דיי אפסי.
אז מי כן יכול לתבוע את משרד הביטחון?
אחד המיתוסים המפוזרים סביב התחום הזה הוא שאנחנו מדברים רק על חיילים קרביים או על פצועים “אמיתיים” (מה שזה לא יהיה). אז זהו, שממש לא.
- חיילים בשירות סדיר או בקבע
- משוחררים ששירתו ומפתחים תסמינים לאחר מכן (הלם קרב, לדוגמה)
- אנשי מילואים שנפגעו במהלך שירות
- משפחות שכולות או כאלו הפגועות נפשית עקב נסיבות שירות של קרוב משפחה
אבל לפני שאתם שולפים את הקלסר, הנה כלל ברזל: בלי מסמכים רפואיים? אל תתקרבו בכלל. משרד הביטחון בודק כל פציעה, סימפטום ונייר רפואי בצורה הכי הדוקה שיש. ולכן, חשוב לתעד – כל בדיקה, טיפול, אישור, שיחה עם הרופא או הפניה.
5 שאלות נפוצות (ותשובות אמיתיות לגמרי)
1. האם אפשר לתבוע גם אחרי הרבה שנים מאז הפציעה?
אתם לא לבד – רבים נזכרים או מתמודדים עם ההשלכות של שירות צבאי שנים אחרי. במקרים רבים אפשר לפתוח תיק מחדש, כל עוד ישנם מסמכים שתומכים בהחמרה.
2. מה ההבדל בין תביעה במשרד הביטחון לבין תביעה אזרחית?
בתביעה נגד משרד הביטחון מתמקדים בזיקה לשירות הצבאי. לעומת זאת, תביעה אזרחית, למשל נגד רופא בצבא, לא מתבצעת לפי חוק הנכים אלא דרך תביעת רשלנות רגילה – שאגב, לפעמים משתלבת ממש מצוין עם נזיקין.
3. כמה זמן זה לוקח?
קחו נשימה עמוקה – מתחילת התהליך ועד לתוצאה סופית יכולים לעבור בין 6 חודשים ל-3 שנים ואף יותר. תלוי במקרה, וזהירות – משרד הביטחון לא ממהר.
4. אם כבר קיבלתי אחוזי נכות, האם אפשר לערער?
בוודאי. אפילו רצוי, במקרים בהם התחושות בשטח שונות מההחלטה הרפואית שקיבלתם. לפעמים יש צורך לצרף חוות דעת נגדית או ניתוח מחודש של הנתונים.
5. האם עורך דין באמת עושה הבדל?
כמו לנהוג טנק בלי רישיון. כן, זה אפשרי – השאלה היא לאן תגיעו… עורך דין שמתמחה בתחום יידע לא רק לקצר את הזמנים, אלא גם מה בדיוק להגיד, מה להדגיש ומתי לשתוק. לא פחות חשוב.
ולמה אם כבר – עדיף לפנות לעו"ד נזיקין שמתמחה ברשלנות רפואית?
רבים לא מבינים שהרבה מהפגיעות בצה"ל או במערכת הביטחון נגרמו – לא בגלל המלחמות – אלא בגלל רשלנות רפואית. הנה שלושה תרחישים שכיחים:
- חייל שסבל מכאבים בגב, אבל הרופא הצבאי אמר לו “זה לא רציני” – והתברר שיש לו פריצת דיסק
- טעות באבחון של PTSD – והתוצאה? אדם שלא תפקד במשך שנים
- חיסון שניתן לא נכון שגרם לבעיה כרונית
תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הביטחון דורשת הבנה מעמיקה גם ברפואה וגם במשפט – ופה בדיוק נכנס לתמונה עו"ד שיודע גם לפרק את המסמכים הרפואיים וגם לדבר בשפה שוועדות משרד הביטחון מבינות.
אז רגע – יש כאן בכלל סיכוי לנצח?
בואו נדבר תכל'ס. לנצח את משרד הביטחון זה אפשרי – אבל זה דורש הכנה. ידע. אסטרטגיה. ובעיקר – לא לעשות את זה לבד. כמעט כל החלטה כאן ניתנת לערעור, כמעט כל דחייה ניתנת לפיצוח – אבל רק מול עין משפטית חדה. ברוב המקרים, מי שמבסס את התיק שלו נכון, עם הוכחות, דיאגנוזות, מסמכים, ועדות מומחים וחוות דעת – יוצא מהמערכת עם צו הכרה, פיצוי משמעותי ואפילו קצבה לשנים.
נפגעת? אל תשתוק – תתבע.
ישראל אולי חזקה בשדה הקרב, אבל בתוך מסדרונות הביורוקרטיה שלה – לא תמיד נמצאת רחמים. ואם אתה מרגיש שנעשה איתך עוול, נפגעת בגלל שירותך, ואתה מוצא את עצמך לבד מול עשרות מכתבים באותיות קטנות – דע שאתה לא לבד. עו”ד אזי כהן מתמחה בדיוק במקומות האלה. העיניים המשפטיות שלו רואות את מה שהמערכת מעדיפה לפעמים להתעלם ממנו.
אתה לא צריך להיות לוחם כדי להילחם – לפעמים די במייל עם שורת נושא נכונה. ובעיקר – תדע: גם מול הקיר הכי אטום, כשיש לך עורך דין שיודע ללחוץ על הקירות הנכונים, אפשר להזיז הרים.