פגיעות מעבודה עם כלים רוטטים – מה שהידיים מרגישות והפסיקה קובעת
🛠️ הקדמה: כלים רוטטים – עובדים איתם, סובלים מהם
קדיחה, ליטוש, ניסור, שיוף – נשמע כמו עבודה יומיומית להרבה עובדים בתחומים כמו תעשייה, בניין, תחזוקה ומלאכה.
אבל אם אתה עובד יום-יום עם פטיש אוויר, מברגה רוטטת, מלטשת חשמלית, או משחזת – יש סיכוי גבוה שהגוף שלך משלם על זה מחיר.
וכשזה קורה – זה כבר לא "כאב ביד" אלא פגיעה תפקודית של ממש, לפעמים אפילו לצמיתות.
השאלה היא: האם מגיע פיצוי? ואם כן – ממי?
במאמר הזה נפרט על הקשר בין עבודה עם כלים רוטטים לנזקי גוף, על הפסיקה בתחום, על אופן ההכרה במצב הזה כ"תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע", וכמובן – איך משיגים את הפיצוי שמגיע.
⚙️ מה זה בכלל "כלים רוטטים"?
הכוונה לכל כלי עבודה שפועל בתנועה רוטטת, הפולטת רעידות אל הידיים והזרועות.
רשימה חלקית:
-
פטישי אוויר
-
מברגות/קדחות רוטטות
-
משחזות
-
מכונות שיוף
-
מלטשות
-
מקדחות חשמליות עוצמתיות
🧠 הנזק: תסמונת רטט – HAVS
HAVS – Hand Arm Vibration Syndrome – תסמונת נפוצה בקרב עובדים שנחשפים לרעידות ממושכות בכלים ידניים.
התסמינים כוללים:
-
כאבים וירידה בתחושה בידיים
-
נימול, זרמים, הירדמות של האצבעות
-
רגישות לקור
-
קושי באחיזה עד שיתוק חלקי של האצבעות
🧾 האם זו "תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע"?
ביטוח לאומי מכיר ב-HAVS ובפגיעות דומות כמצבים שיכולים להיחשב מחלת מקצוע או תוצאה של מיקרוטראומה (רצף של פגיעות קטנות).
שתי הדרכים להכרה:
-
מחלת מקצוע לפי רשימה – לצערנו HAVS לא מופיעה במפורש ברשימת מחלות המקצוע בביטוח לאומי.
-
מיקרוטראומה – מסלול שבו ניתן להוכיח שהנזק נגרם מרצף פעולות מזיקות חוזרות, במסגרת העבודה, לאורך זמן. זהו המסלול המרכזי להכרה בפגיעות מהכלים הרוטטים.
⚖️ פסיקה מרכזית: מיקרוטראומה מכלי עבודה רוטטים
📌 עב"ל 313/99 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר סויסה
-
סויסה, עובד בכיר בחברת מים, עבד במשך שנים רבות עם מקדחות רוטטות ופטישי אוויר.
-
סבל מנימול ותחושת הירדמות באצבעות.
-
טען שהפגיעה נגרמה כתוצאה מהרטט הקבוע – ביטוח לאומי דחה.
-
בית הדין האזורי קיבל את תביעתו, ובית הדין הארצי אישר את פסק הדין.
✅ מה קבע בית הדין?
פעולה חוזרת ונשנית של אחיזה, לחיצה ורטט – יוצרת פגיעות זעירות מצטברות. גם אם לא מדובר במחלת מקצוע רשמית – יש מקום להכיר בזה כתאונת עבודה בדרך של מיקרוטראומה.
📌 מקרה נוסף: תהליך שיוף בתעשייה גרם לפגיעה עצבית
ב-2020 פסק בית הדין האזורי לעובד בתעשיית העץ, שהשתמש במשחזות ומלטשות רוטטות, פיצוי על פגיעה בעצב האולנרי (Ulnar nerve) ביד.
הרופא המומחה מטעם התובע תיאר את העבודה כפעולה חוזרת בתנוחה לא טבעית עם רטט ממושך.
הפיצוי שנפסק: מעל 300,000 ש"ח, כולל אובדן כושר עבודה ופגיעה תפקודית לצמיתות.
🩺 איך מוכיחים את הקשר בין העבודה לפגיעה?
זהו אחד הנושאים החשובים – והמאתגרים – בהגשת תביעה לביטוח לאומי או לבית הדין.
כדי להצליח, צריך להוכיח:
-
רצף פעולות אחיד – עבודה רוטינית שחוזרת על עצמה (כגון: קידוח, שיוף).
-
תדירות – לפחות כמה פעמים בשבוע, למשך תקופה משמעותית.
-
משך כל פעולה – כמה זמן החזקת הכלי בכל משמרת.
-
השוואה רפואית – חוות דעת מומחה הקושרת את הבעיה בעצב או בידיים לחשיפה לרטט.
💡 מומלץ מאוד להיעזר בחוות דעת של נוירולוג תעסוקתי או אורטופד כף יד עם ניסיון במיקרוטראומה.
🛑 ביטוח לאומי דחה? זו לא המילה האחרונה
אם הביטוח הלאומי דחה את התביעה בטענה "לא הוכח קשר סיבתי" או "לא מדובר במחלת מקצוע" – אל תוותר.
רבים מהתיקים מתקבלים בערעור בבית הדין לעבודה כאשר מוגשת חוות דעת מקצועית ומסמכים תומכים.
💰 אילו פיצויים אפשר לקבל?
| מסלול | מה מקבלים |
|---|---|
| ביטוח לאומי – נכות מעבודה | דמי פגיעה, מענק חד-פעמי (נכות זמנית או עד 19%), קצבת נכות (20%+) |
| תביעת רשלנות נגד המעסיק | אם לא סופקו כלים תקניים או הדרכה – אפשר לתבוע בנפרד |
| פוליסות פרטיות | אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות, ביטוחים משלימים (הראל, מגדל וכו') |
🧭 שלבים חשובים בתביעה:
-
איסוף תיעוד רפואי – בדיקות EMG, MRI, ביקורים אצל נוירולוגים/אורתופדים.
-
תיעוד העבודה – תיאור מדויק של אופי הפעולה, הכלים, משך השימוש.
-
הגשת תביעה לנכות מעבודה – בטופס בל/211.
-
הגשה לוועדה רפואית – לצורך קביעת אחוזי נכות.
-
במידת הצורך – ערר לבית הדין לעבודה.
🧠 שאלות נפוצות:
❓אני עובד עם כלים רוטטים רק 3 פעמים בשבוע – יש לי סיכוי?
אם כל פעולה נמשכת זמן משמעותי, יש סיכוי להוכיח מיקרוטראומה. רצף הפעולות ולא תדירות יומית בלבד – הם החשובים.
❓אני חש נימול רק ביד אחת – זה מספיק?
בהחלט. גם פגיעה ביד אחת מוכרת, כל עוד יש ראיות רפואיות ונרטיב תעסוקתי מתאים.
❓המעביד לא הזהיר אותי מהסיכון – אפשר לתבוע?
אם לא הייתה הדרכה או ציוד מגן – יש מקום לתביעת רשלנות נפרדת מול המעביד.
💬 סיכום:
עבודה עם כלים רוטטים היא שקטה כלפי חוץ – ורועדת מבפנים.
כשהפגיעה מגיעה, לעיתים רק אחרי שנים – לא תמיד הקשר לעבודה נראה מיידית. אבל החוק והפסיקה מכירים בכך:
🛠️ פגיעות מצטברות הן פגיעות אמיתיות
🛠️ כל רטט קטן, לאורך זמן – מצטבר לנזק גדול
🛠️ מי שמתעקש – יכול גם לקבל פיצוי