תאונת עבודה, רשלנות תורמת וביטוח חבות מעבידים: ניתוח פסק הדין ע"א 27/91 קבלו נ' ק’ שמעון וכלל
פסק הדין בע"א 27/91 הוא אחד מפסקי הדין החשובים בישראל בנושא אחריות מעבידים, רשלנות תורמת ויחסי הגומלין המורכבים שבין פוליסת ביטוח חבות מעבידים לבין שאלות של תיקון פוליסה בדיעבד, גילוי מסמכים וקבילות ראיות בערעור.
פסק הדין, שניתן בבית המשפט העליון על ידי השופט ג' בך ובהסכמת השופטים ד' לוין וי' זמיר, מציג מערכת עובדתית ומשפטית מורכבת: תאונות עבודה של עובד שהוא גם בעל השליטה בחברה, מחלוקת על מועד שינוי פוליסת הביטוח, אי־גילוי מסמכים מהותיים מצד חברת הביטוח, וקביעה מפתיעה של הערכאה הדיונית שהטילה 100% רשלנות תורמת על העובד.
המאמר שלפניכם מנתח את פסק הדין לעומקו, מציג את העקרונות המשפטיים שעלו ממנו, ומבהיר את משמעותו לכל מי שעוסק בנפגעי עבודה, ביטוח חבות מעבידים ועקרונות סדר הדין האזרחי.
רקע: שתי תאונות עבודה בהפרש של יומיים – עובד שהוא גם המנהל
המערער, שמעון קבלו, היה:
-
בעל 99% ממניות החברה ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ
-
המנהל היחיד
-
ועובד ביצוע בשטח בתחום המסגרות
כלומר – עובד, מעביד ובעל החברה בעת ובעונה אחת.
התאונה הראשונה – גץ שחדר לאוזנו של העובד
בעת שהמערער זחל מתחת למשטח עבודה כדי לבדוק עבודה שביצע אחיו, ניתז גץ ממכשיר ריתוך שאחיו הפעיל, ופגע באוזן המערער.
כפי שנכתב בפסק הדין, האח עצמו אישר כי הוא הזמין את המערער להגיע לשטח העבודה כדי שיאשר את העבודה:
“שמעון עבר וביקשתי ממנו לבוא ולראות… הסתובבתי והאלקטרודה נדלקה לי”
PADI-NH-1-450-L
התאונה השנייה – נפילה תוך נשיאת לוח מתכת
יומיים לאחר מכן נשאו המערער ואחיו לוח מתכת, שניהם מעדו ונפלו. המערער נפגע בכתף.
שינוי פוליסת הביטוח – מתי נעשה?
לפני הקמת החברה המשיבה 1, למערער הייתה פוליסת ביטוח חבות מעבידים במעמדו כעצמאי.
עם הקמת החברה הוא ביקש להמיר את הפוליסה, כך שהחברה תשמש כמבוטחת בטוחה לפגיעות עובדיה.
הוויכוח המשפטי:
האם שינוי שם המבוטח (מהמערער לחברה) נעשה לפני התאונות – או אחריהן, תוך מתן תוקף רטרואקטיבי?
המשמעות עצומה:
אם השינוי נעשה לאחר התאונה – הפוליסה לא מכסה את האירוע.
פסק הדין במחוזי – דחיית התביעה משני טעמים
בית המשפט המחוזי קבע:
1. השינוי בפוליסה נעשה לאחר התאונות
השופט ייחס חשיבות רבה לכך שהמערער לא העיד את סוכן הביטוח, וקבע שלפי המסמכים שהוצגו, הפנייה לשינוי נעשתה בדצמבר – חודשיים אחרי התאונות.
לפיכך, הפוליסה לא הייתה בתוקף בעת התאונות.
2. רשלנות תורמת של 100%
המחוזי קבע שהמערער הוא "המנהל היחיד והדמות הדומיננטית" שהיה אחראי לבטיחות, ולכן נושא מלוא האחריות לתאונות.
מסקנה:
התביעה נדחתה כליל.
העליון: הערעור מתקבל – והמחוזי טעה פעמיים
בית המשפט העליון הפך את שתי הקביעות המרכזיות:
א. אחריות: יש רשלנות תורמת – אך רק 50%
העליון קבע שאין הצדקה לקבוע שהמערער אחראי ב-100% לתאונות.
התאונה הראשונה – האח התרשל באופן ברור
האח:
-
ביקש מהמערער לבוא למקום
-
לא ניתק את מכשיר הריתוך
-
הפנה את האלקטרודה כשהמערער קרוב אליו
השופט בך:
“האח… גרם לפציעת המערער על־ידי מעשה בלתי זהיר בעליל”
PADI-NH-1-450-L
כלומר – רשלנותו משמעותית.
למערער הייתה אמנם רשלנות תורמת (על כך שזחל לאזור מסוכן), אך ודאי לא 100%.
התאונה השנייה – רשלנות שני האחים
במעידה:
-
האח הוביל את הלוח מבלי להסתכל אחורנית
-
המערער גם לא שם לב למכשולים
מסקנת העליון:
האחריות שווה בשווה – 50% לכל אחד.
ולכן, המשיבה 1 (החברה) אחראית לנזקי המערער בשיעור 50%.
ב. ראיות נוספות בערעור – וחומרה רבה באי-גילוי מסמכים
פסק הדין כולל עיסוק משפטי עמוק בסוגיית הראיות הנוספות וגילוי המסמכים.
המערער ביקש להציג בערעור שני מסמכים שלא הוצגו במחוזי:
1. מכתב של עוה"ד של כלל לסוכן הביטוח (9.8.88)
2. תשובת סוכן הביטוח – המאשרת שהבקשה לשינוי הוגשה בספטמבר, לפני התאונות.
שני המסמכים לא גולו על ידי המשיבה 2 במסגרת תצהיר גילוי המסמכים.
בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה:
“יש להתייחס בחומרה לאי-גילוי מסמכי ההתכתבות… הרלוונטיות שלהם בולטת לעין”
PADI-NH-1-450-L
לכן, הראיות התקבלו.
ג. כלל ההימנעות מהבאת עד – לא הופעל כראוי במחוזי
המחוזי קבע שהמערער נמנע מלהעיד את סוכן הביטוח – ועל כן גירסתו נפגעה.
העליון קובע:
-
אילו הייתה כלל מגלה את המסמכים, המערער היה מזמן את הסוכן
-
המשיבה יצרה מצג חלקי ומטעה
-
ולכן אי-העדתו אינה פועלת לחובתו
השופט בך:
“קשה להשתחרר מהרושם… שמסקנת השופט שמועד הפנייה נקבע לאחר התאונות השפיעה מכריע על כל פסק הדין”
PADI-NH-1-450-L
ד. תיקון פוליסה בדיעבד – והיחס לסעיף 16 לחוק חוזה הביטוח
סעיף 16(א) קובע:
חוזה ביטוח לכיסוי סיכון שכבר קרה – בטל.
המשיבה 2 טענה:
אם הפוליסה תוקנה אחרי התאונה – היא בטלה.
אך העליון קובע:
-
ייתכן שסוכן הביטוח פעל מטעם המבטחת (לפי סעיף 33 לחוק)
-
ייתכן שהמבטחת ידעה על התאונה
-
ייתכן שהסכימו במודע לתיקון רטרואקטיבי
ולכן:
“אין לשלול מראש את האפשרות כי… התיקון לפוליסה יחול מהמועד המוקדם”
PADI-NH-1-450-L
לא דוחים על הסף – אלא מחזירים למחוזי לבירור מלא.
המשך ההליך: הערעור מתקבל – התיק חוזר למחוזי
העליון פוסק:
-
האחריות – 50% על החברה
-
ראיות נוספות – מתקבלות
-
פסק הדין של המחוזי – בטל
-
הדיון – חוזר למחוזי להכרעה מחודשת בשאלת הביטוח
-
כלל תשלם שכר טרחה 4,000 ש"ח
ניתוח משפטי: חשיבות פסק הדין והלכות שעולות ממנו
פסק הדין מהווה תקדים משמעותי בכמה תחומים:
1. אחריות מעביד – גם כשהעובד הוא בעל השליטה
העליון מבהיר:
-
בעל מניות ומנהל יכול להיות גם עובד
-
החברה היא ישות משפטית נפרדת
-
רשלנות של עובד אחר (האח) מטילה עליה אחריות שילוחית
זו קביעה חשובה לכל עסק משפחתי או קטן.
2. רשלנות תורמת – חלוקה מאוזנת ושיקול דעת
העליון מסרב לקבל קביעות נוקשות של 100% רשלנות תורמת.
הוא מאמץ גישה מאוזנת:
-
שוקלים מהות הרשלנות, לא רק היררכיה ניהולית
-
מעסיק לא תמיד אחראי בלעדית
-
עובד מנוסה יכול לטעות, אבל זה לא מבטל רשלנות של אחרים
3. גילוי מסמכים – חובה מלאה ושלמה
העליון מזכיר כי לפי תקנה 112 לסד"א:
הצד חייב לגלות “כל מסמך הנוגע לעניין הנדון… בין אם הוא מועיל ובין אם הוא מזיק”
PADI-NH-1-450-L
אי־גילוי = פגם מהותי, ואף עילה לצירוף ראיות בערעור.
4. ראיות נוספות בערעור – לא רק במקרים נדירים
לפי תקנה 457:
-
מקבלים ראיות נוספות בערעור כאשר יש הצדקה מהותית
-
במיוחד כאשר צד הסתיר ראיות
-
או כאשר הראיה עשויה לשנות את תוצאת המשפט
5. יחס בין סוכן הביטוח לבין חברת הביטוח (סעיף 33)
העליון מזכיר:
-
סוכן הביטוח הוא שלוח של המבטחת במשא ומתן
-
גם אם החברה תטען שהוא "אינו מייצג אותה" בדיעבד
-
לפיכך, מצגיו עשויים להיות מחייבים
זה משמעותי מאוד במחלוקות על תוקף פוליסה.
משמעות מעשית לעורכי דין ולמבוטחים
✔ תמיד לדרוש גילוי מלא של מסמכי חברת הביטוח
התכתבות עם סוכן, רישומי שינוי פוליסה ושיחות – כולם רלוונטיים.
✔ אין למהר להסכים לקביעה של "רשלנות תורמת 100%"
העליון מדגיש: יש לבדוק את המציאות.
✔ עובדים שהם גם בעלי עסק – זכאים לתביעות נזיקין
החברה היא יישות נפרדת, ויכולה להיתבע ואף לתבוע.
✔ תיקון פוליסה בדיעבד – לא בטל אוטומטית
אם המבוטח פנה לפני התאונה, ואם המבטחת ידעה – ייתכן שהפוליסה תחול.
סיכום
פסק הדין ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון וכלל הוא פסק דין מרתק ועשיר, המטפל במגוון סוגיות:
-
אחריות מעביד ורשלנות תורמת
-
תוקף פוליסת ביטוח לאחר תיקון
-
יחסי מבוטח-מבטחת-סוכן
-
חובת גילוי מסמכים
-
ראיות נוספות בערעור
העליון מדגים כאן גישה מאוזנת, פרקטית ומעמיקה:
בדיקה עניינית של העובדות, איזון בין אחריות העובד לאחריות המעביד, ושמירה על הוגנות ההליך האזרחי.
התוצאה – החזרת התיק למחוזי, הפחתת אשם תורם ל-50%, וקביעה כללית המחזקת את זכותם של מבוטחים להליך הוגן מול חברות הביטוח.