t>

רחוב בר כוכבא 23 (V-TOWER) בני ברק​

0747-405060

שאריות שליה ברחם תסמינים: מה חייבים לדעת?

מה קורה כשמשאירים "שאריות"? – הסיפור המלא מאחורי שאריות שליה ברחם

אז מה זה בכלל, שאריות שליה ברחם?

תשעה חודשים את נושאת חיים, ואז – בום – הלידה מגיעה, הכל נראה בסדר, את מחזיקה תינוק מתוק בידיים, והשלב הבא הוא פשוט "להחלים". אבל מה אם אגיד לך שלא תמיד הסיפור מסתיים שם?

השליה, אותה מערכת ביולוגית מופלאה שהזינה את העובר במהלך ההיריון, אמורה להתנתק מהרחם לאחר הלידה ולהיפלט כשלב סופי ו"כאילו שולי" בתהליך. אבל לפעמים זה לא קורה כמו שכתוב בספר. לפעמים נשארות ברחם שאריות של שליה, ופה בעצם מתחיל הסרט האמיתי.

למה זה חשוב לדעת על זה – 5 סיבות שלא שווה לפספס

  • כי זה יכול להיגמר בזיהום מסכן חיים.
  • כי רופאים לא תמיד מאבחנים את זה בזמן – ויש לזה השלכות משפטיות.
  • כי זה מבלבל – הסימפטומים דומים לתופעות אחרות אחרי לידה.
  • כי כל עיכוב באבחון = סכנה לפוריות, לרחם ולבריאות הכללית.
  • כי זה תחום שקיבל מעט מאוד חשיפה – והמידע החשוב הזה כמעט לא מדובר.

רגע, רגע… איך בכלל קורה מצב כזה?

שאריות שליה ברחם, או בלועזית: Retained Placental Tissue, מתרחשות כשהשליה לא יוצאת בשלמותה במהלך שלב הלידה השלישי. יש לכך כמה סיבות אפשריות:

  • חוסר שלמות בהיפרדות השליה – אקט מכני או פיזיולוגי שלא התרחש עד הסוף.
  • שליה חודרנית (Placenta accreta) – מצב שבו השליה נדבקת יותר מדי חזק לדופן הרחם, באופן שעלול לדרוש ניתוח להוצאתה.
  • התערבות רפואית שגויה – לדוגמה, משיכה מוקדמת מדי של חבל הטבור.

ברוב המקרים, מדובר בטעות רשלנית, לעיתים בשל התרשלות הצוות המטפל, ולעיתים יתר חיפזון שנובע פחות מאכפתיות ויותר מלוח זמנים צפוף.

אז מהם התסמינים שצריך לשים לב אליהם?

רוצה לוודא שזה לא מה שמתחולל אצלך? הנה מה שצריך לחפש:

  • דימום נרתיקי שלא נפסק גם שבועות אחרי הלידה – בעיקר אם הוא חזק או מלווה בכאבים.
  • כאבי בטן תחתונה מתמשכים, תחושת "לחץ" קבועה ברחם.
  • חום גבוה או תסמיני זיהום – צמרמורת, עייפות קיצונית, כאבי שרירים.
  • קשיים בהנקה – לפעמים הגוף מרגיש שעוד לא "סיים את ההיריון", מה שמשבש את ההורמונים.

שאלות של מישהי שזה אולי רלוונטי לה עכשיו:

  • כמה זמן אחרי הלידה התסמינים עשויים להופיע?
    לפעמים מיד, ולעיתים גם שבועיים-שלושה אחרי הלידה.
  • האם זה מסוכן?
    חד משמעית כן – במיוחד אם מתפתח זיהום או מתבצע אבחון מאוחר.
  • איך מאבחנים את זה?
    באמצעות אולטרסונוגרפיה, בדיקות דם, ולעיתים לפרוסקופיה (חדירה כירורגית קלה).
  • הטיפול?
    לעיתים הוצאה ידנית של השאריות, ולעיתים גרידה רפואית – תלוי בחומרת המצב ובכמות הרקמה שנותרה.
  • האם אפשר להימנע מזה?
    לא תמיד, אבל מעקב לידה מקצועי ומדויק יכול בהחלט למנוע טעויות כאלה.

מתי זה הופך לרשלנות רפואית?

כאן זה נהיה מעניין – ומכאן גם הכניסה של עוה"ד אזי כהן, שמתמחה בדיוק בנקודות האלה של הצלבת רפואה עם חוק. רשלנות רפואית לא נמדדת רק על פי תוצאה, אלא גם (ובעיקר) על פי התהליך.

אם רופא לא הפנה אותך לבדיקה נוספת למרות תסמינים, פספס אבחנה באולטרסאונד, או התמהמה בטיפול – ייתכן שנפלה כאן טעות חמורה. במקרים כאלה יש מקום לתביעה, ולעיתים לקבלת פיצוי משמעותי – גם כלכלי וגם מוסרי.

3 סיפורים שלא תאמיני שקרו – אבל לגמרי קרו

  1. אם צעירה בת 32 שהמשיכה לסבול מחום וכאבים במשך חודשיים לאחר לידה טבעית. אובחנה רק באיחור ניכר, כשכבר התפתח דלקת חריפה ברחם והיא נאלצה לעבור כריתת רחם. התביעה: 1.6 מיליון ש"ח.
  2. לידה קיסרית בבית חולים מרכזי – השאריות זוהו באולטרסונוגרפיה כבר ביום השחרור, הרופא החליט להמתין. האישה פיתחה זיהום סיסטמי והגיעה למיון במצב קריטי.
  3. אבחנה של שאריות שליה לאחר ארבעה חודשים – האישה כבר אובחנה עם דיכאון לאחר לידה, כשבעצם הגורם הראשי לכל התחושות היה פיזיולוגי… רשלנות? לחלוטין.

איך יודעים מה לעשות ומה מגיע לך?

השלב הראשון הוא פניה לייעוץ. גם אם נדמה לך שעבר זמן רב, גם אם את לא ממש בטוחה שזו באמת רשלנות – אל תמהרי להניח לזה. קובץ רפואי, ניתוח של השתלשלות האירועים, ובדיקה של תקופות המתנה – אלו הם אבני היסוד של בחינת מקרה רשלנות.

עוה"ד אזי כהן מטפל בדיוק בתיקים כאלה – כאלה שאף אחד אחר לא רוצה לגעת בהם כי הם "עדינים". אז אם את (או מישהי שאת מכירה) מרגישה שמשהו לא הסתדר אחרי הלידה, ובמיוחד אם יש תחושת פספוס מהצוות הרפואי – אל תשתקי.

סיום בקול ברור – לא הכל חייב להישאר בגוף או בזיכרון

שאריות שליה זה לא רק עניין רפואי – זה עניין של זכויות, של גוף, ושל בריאות שלמה – פיזית וגם נפשית. ברפואה, כמו בטכנולוגיה, כל טעות קטנה יכולה להסתיים בבאג ענק. אבל יש לנו גם "עדכון גרסה" – הכרה בזכויות טיפול, הבנת הגבולות של הצוות הרפואי – ובעיקר, האפשרות לדרוש פיצוי ולדאוג שלא יקרה שוב.

אם את שוקלת לפנות לבדיקה משפטית של טיפול רפואי שעברת לאחר לידה – קחי בחשבון שזה לא רק זכותך, אלא גם האחריות שלך – כלפי עצמך וכלפי נשים אחרות.

דילוג לתוכן