שליה שלא יוצאת אחרי לידה – מתי זה קורה ולמה זה יכול להיגמר עם פיצויים?
למה זה בכלל קורה?
אז הנה הסיפור. תינוק נולד (מזל טוב!), כולם דומעים, פלאפון ביד, תמונות ראשונות, סבתות בוכות – ובזמן שכולם כבר משוכנעים שהאירוע נגמר, הגוף של היולדת מתעקש להזכיר לנו שיש עוד אקשן: השליה. אותה רקמה שמרתה את פתח הרחם בתשעה חודשים כמו פוליסה ביטוחית לחיים, אמורה אחרי הלידה להתנתק ולצאת. ברוב המקרים היא עושה את זה תוך דקות. אבל מה קורה כשהיא מסרבת? ומה קורה כשצוות רפואי לא מטפל בזה כמו שצריך?
3 סיבות עיקריות למה שליה עלולה להיתקע
אם נעשה רגע זום אין רפואי, לא מדובר בגחמה של גוף. כששליה לא יוצאת – זה בדרך כלל מתנקז לאחד משלושה תרחישים:
- שליה כלואה (Trapped placenta): הרחם מתכווץ מהר מדיי או פחות מדיי, וסוגר את צוואר הרחם לפני שהשליה הספיקה להתפנות. כמו לשכוח לצאת מהבית והדלת כבר נטרקת.
- שליה הדוקה (Adherent placenta): השליה נדבקת חזק מדיי לדופן הרחם, כאילו סופר־דבק היה מעורב.
- שליה חודרנית (Placenta accreta): המקרה החמור מכולם. השליה פשוט לא מבינה את הרמז, צומחת לתוך דופן הרחם, לפעמים גם מעבר.
טריגרים לתופעה הזו כוללים לידות קודמות בניתוח קיסרי, ריבוי לידות, טיפולי פוריות ואפילו גיל האישה. וכן – יש גם מקרי "אין־לך־מזל. פשוט קרה."
רשלנות רפואית? רק אם זה מתנהל גרוע
אם את שואלת את עצמך: "מה, כל אישה ששורדת לידה עם שליה תקועה זכאית לפיצויים?" – אז לא. יש כאן תנאי ברור: רשלנות. וזה כבר סיפור אחר לגמרי.
כי רשלנות רפואית היא לא עצם העובדה שקרה מקרה שדורש התערבות. אלא רק כשאנשי הצוות לא זיהו, הזניחו, איחרו או טיפלו בצורה לא ראויה – בניגוד למה שמצופה ממערכת רפואה סבירה במדינה מערבית.
מה עלול להשתבש כשלא מטפלים נכון?
הרבה. יותר מדיי. נפרט:
- זיהום תוך־רחמי: אם לא הוציאו את השליה בזמן או נתנו לה להתפורר בפנים – חיידקים חוגגים.
- דימום מסיבי: כמו לפתוח ברז ולהשאיר אותו לדלוף. הרחם לא מתכווץ? דם נשפך. פשוט ככה.
- פגיעה בפריון עתידי: במקרים חמורים במיוחד – הכרחת רחם. כן, הסרה מוחלטת.
במילים פשוטות: זה רחוק מלהיות "השלב המיותר אחרי לידה". זה יכול להיות תמרור אזהרה למחדל רפואי.
5 שאלות שצריך לשאול אם את חושדת שנפגעת אחרי לידה
- כמה זמן לקח עד שהוציאה השליה? (יותר מחצי שעה – כבר חשוד)
- האם בוצע שימוש בפיטוצין לזירוז יציאת השליה?
- האם הוחלט על הוצאה ידנית או ניתוחית – ומתי?
- האם תועדה ירידה דרסטית בהמוגלובין לאחר הלידה?
- האם נתקלת בזיהומים, קושי בפוריות או בעיות בריאות אחרות בהמשך?
אם ענית "כן" לשלוש מן השאלות האלו – כדאי מאוד לבדוק עם עורך דין לנזיקין אם לא מדובר במקרה של רשלנות רפואית.
מקרה אמיתי מהשטח: "השליה חיכתה שעתיים, ובינתיים הדימום חגג"
רונית (שם בדוי), ילדה בבית חולים מרכזי במרכז הארץ. הלידה הייתה טבעית, הכול תקין, עד ש… השליה לא הסכימה לעזוב. הצוות חיכה, נתן זריקות, חיכה עוד, עד שלבסוף מצאו את עצמם עם דימום מסיבי ואיבוד הכרה. רונית איבדה כמעט שליש מנפח הדם שלה, והתעוררה לטיפול נמרץ. אחרי שנה (!) של טיפולים היא גילתה שהרחם ניזוק באופן בלתי הפיך.
היא פנתה לעו"ד אזי כהן – מומחה בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית, ובתוך שנה, קיבלה פיצוי של כמעט חצי מיליון ₪ – לא בגלל מה שקרה, אלא בגלל איך שזה טופל.
אז מה עושים? מדריך יומיומי לאנשים לא משפטיים
אם את או מישהי שאת מכירה עברה לידה שבה השליה "לא באה בטוב" ויש תחושת בטן (ותרתי משמע) שמשהו הלך לא כמו שצריך – הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לא להתעלם.
אספי את כל המסמכים מהלידה. דוחות הרופאים, תאור תהליך הלידה, גרפים של לחץ דם, מוניטור, כל מה שזמין. הכי טוב – לפנות לעורך דין כבר בשלבים הראשונים. כשהמידע טרי, והאמת לא לובשת פתאום צורה אחרת.
למה דווקא עו"ד לנזיקין ולא כל עורך דין?
כי תחום הנזיקין ובעיקר רשלנות רפואית – זה כמו חדר ניתוח. אתה לא רוצה רופא עור כשצריך קרדיולוג, נכון? אותו דבר כאן. עורך הדין אזי כהן מתעסק שנים בדיוק במקרים האלה, מהשליה ועד סיבוכי אפידורל. הוא מבין את הרפואה, את השפה, את הדינמיקה – ובעיקר את מה שצריך לשאול.
כמה שווה כאב? תלוי כמה יודעים לשאול
רשלנות רפואית בלידה היא לא רק עובדה טכנית – זו טראומה. פסיכולוגית, גופנית, ולעיתים גם כלכלית. שאלה של אלף דולר – או במקרה הזה, מאות אלפי שקלים – היא איך מטפלים בה לאחר מכן. עורך דין טוב, שמבין את הרפואה ויודע לדבר את השפה המשפטית – יכול לעשות את ההבדל בין תחושת החמצה – לצדק אמיתי.
השליה שלא יוצאת יכולה להיות רק אי־נעימות רפואית. אבל אם זה מתנהל לא נכון – זו עלולה להפוך לתביעת רשלנות, מוצדקת, עם פיצוי. וזה משהו שאסור להתעלם ממנו, לא ביומיים אחרי הלידה – ולא גם שנים אחריה.