מה צריך להוכיח כדי לזכות בתביעת רשלנות רפואית?

מה באמת צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית? לא מה שחשבתם

רגע, זו לא פשוט טעות של רופא?

אז לא. כלומר לפעמים כן, אבל כדי להבין איך תביעת רשלנות רפואית באמת עובדת — חשוב לנפץ כמה מיתוסים. אחד הראשונים? זה לא מספיק ש"רופא טעה". לא כל טעות רפואית נחשבת לרשלנות. ובעולם שבו רפואה מבוססת על הסתברויות, סיכונים ואי ודאות – להוכיח רשלנות זה פרויקט.

עורך דין אזי כהן, מומחה מזוקק בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, מבהיר: "המשפט לא עוסק באחוזי ההצלחה של טיפול – אלא בשאלה: האם הרופא או הצוות הרפואי חרגו מהסטנדרט המקובל?". ועכשיו, משנקבע הסטנדרט – השאלה היא: איך מוכיחים שהייתה חריגה ממנו?

שלושת היסודות שבלעדיהם אין תביעת רשלנות

כדי להצליח בתביעה, יש להניח על השולחן (והכוונה היא לבית המשפט) שלושה חלקים כמו בפאזל – אם אחד לא שם, הפאזל מתמוטט:

• חובת הזהירות: היה קשר מקצועי בין הרופא לחולה.
• הפרת החובה: הרופא לא פעל כמו שהיה מצופה ממנו.
• נזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות: כן, צריך להראות שהנזק שנגרם — נגרם בגלל הרשלנות, ולא בגלל משהו אחר.

אז מה זה בכלל "רופא סביר"?

כי למען האמת — אף אחד לא מחפש סופרמן עם סטטוסקופ. הפסיקה דנה ברופא הסביר – אותו ד"ר ממוצע, שפועל בהתאם לכללים הנהוגים ברפואה בזמנו ובמקומו. אם הוא חרג, מתעלם מסימפטומים ברורים, לא הפנה בהמשך לבדיקות רלוונטיות או לא עדכן את המטופל על סיכונים – יש בסיס לתביעה.

5 שאלות שאנשים לא מפסיקים לשאול

• 1. אם הטיפול לא הצליח – זה רשלנות?
  לא בהכרח. כשל בטיפול יכול להיגרם גם עם טיפול מוקפד. צריך להוכיח שהייתה סטייה מובהקת מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.
• 2. אפשר להגיש תביעה אחרי שנים?
  כן, אך יש התיישנות – לרוב 7 שנים מהאירוע. לילדים: 7 שנים מגיל 18.
• 3. כל רופא אחראי על עצמו?
  לא רק. לפעמים בתי החולים, קופות החולים או חברות הביטוח הם הכתובת.
• 4. אני חייב/ת חוות דעת רפואית?
  לגמרי. אי אפשר להתחיל בלי זה. זו אבן הפינה של כל התיק.
• 5. כמה כסף אפשר לתבוע?
  אין תשובה אחת. הנזק שנגרם – גופני, נפשי, אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל – כל אלה נלקחים בחשבון.

"סיפור טוב" לא יספיק בבית המשפט

כן, גם אם זה נשמע מזעזע – הפציינט עבר גיהנום, המשפחה התפרקה, ומישהו לא חזר הביתה. אבל בית המשפט צריך יותר מזה. הוא צריך ראיות: מסמכים, תיעודים רפואיים, חוות דעת אובייקטיבית ממומחה בתחום. אדם יכול להביא עדות מרגשת במיוחד, ועדיין להיכשל כי לא עמד בדרישות ההוכחה.

ראיות, מסמכים ודוחות – הבירוקרטיה משתוללת

אחד המכשולים העיקריים בתביעות רשלנות רפואית הוא שצוותים רפואיים לא ממהרים לשתף פעולה (מטעמי תביעות). קבלת תיקים רפואיים, צילומים, בדיקות דם ישנות – זו משימה בפני עצמה. לכן חשוב שעורך הדין שמטפל בכם – ידע לקצר תהליכים, יודע למי לפנות ויודע לקרוא שורות בין המסמכים. לא פחות חשוב מכך:
צריך לדעת מה לחפש.

תיאום ציפיות: תביעה של שנים, לא של שבועות

תביעה כזו לרוב לא נגמרת בכמה פגישות ובשיק של חצי מיליון ש"ח. מדובר בתיק ארוך, עם המון שלבים:

• איסוף מסמכים והיסטוריה רפואית
• קבלת חוות דעת מקצועית
• הגשת כתב תביעה
• שלבי קדם משפט (בעיקר גישור וניסיון פשרה)
• ולבסוף – דיון משפטי

ולמרות שיש כאלה שהולכים למשפט עד הסוף, רוב התיקים נסגרים בפשרה – לרוב עם פיצוי נכבד. למה? כי שני הצדדים יודעים שדיון בית משפט הוא לא צפוי, יקר, ויכול להיגמר בכל מיני דרכים מפתיעות.

ומה עם מקרים של רשלנות שגרמו למוות?

הרבה שואלים אם בכלל שווה לתבוע. זו שאלה כואבת – והתשובה היא כן, תלוי בנסיבות. יורשי הנפטר (בן/בת זוג, ילדים) יכולים להגיש תביעה ולקבל פיצוי על אובדן יכולת השתכרות עתידי, כאב וסבל, הוצאות קבורה ועוד. זה לא מחזיר את האדם – אבל יש צדק שמגיע ממשפחות שהשאירו לבד במערכה.

אז מתי כן שווה להגיש תביעה?

פשוט – כשיש בסיס. לא כל מקרה מתאים לתביעה. לפעמים הנסיבות טרגיות, אבל לא נובעות מרשלנות. ולכן, אם קיבלתם טיפול רפואי שנראה לכם חשוד – לא בזבוז זמן להתייעץ. פגישה ראשונית עם עו"ד שמתמחה ברשלנות רפואית יכולה לחסוך חודשים (ואכזבות יקרות).

רגע, זה לא רק בענייני ניתוחים?

ממש לא! רשלנות רפואית יכולה לקרות גם:

• בשלב האבחנה – אבחון שגוי או מאוחר
• בעת הלידה – נזק ליולדת או לתינוק
• מתן תרופות שגוי
• טעויות בטיפול פסיכיאטרי
• התנהלות רשלנית במיון או במעקב רפואי

למעשה, ההתפתחויות בתחום הרפואה גם יוצרות יותר "שטחים אפורים" – מרחבים בהם קשה לדעת אם הרופא באמת פעל כראוי או לא. ולכן כל כך חשוב לנתח כל מקרה לגופו.

רשלנות היא לא רק טעות – היא חייבת להיות טעות שלא אמורה לקרות

אי אפשר לצפות מכל רופא להיות נביא. אבל אנחנו כן מצפים שמנתח לא ישכח כלים בתוך הגוף, שרופאת משפחה לא תתעלם מסימני סרטן, שצוות חדר לידה לא יחכה 40 דקות לחתימת רופא בכיר כשהעובר לא מקבל חמצן. אלו לא טעויות קטנות – אלו חיים שלמים שמושפעים.

וכשמגיע הרגע – חשוב שלצד הנפגעים יעמוד מי שיודע להילחם, לא מפחד מצוותים רפואיים, לא מתבלבל מול חוות הדעת, ומבין בדיוק איזה חוט למשוך כדי לחשוף את האמת המשפטית, לא רק הרפואית.

בשורה התחתונה?

תביעות רשלנות רפואית הן מסע מורכב – מקצועי, רגשי, ומשפטי. לא כל כביש מוביל לבית משפט, אבל מי שמרגיש שנעשה לו עוול – זכאי לדעת אם יש לו עילה לתביעה. עם ליווי משפטי נכון, המבוסס על ניסיון ונחישות, אפשר להגיע לצדק. ובסוף, זה מה שמגיע – לא פחות.

עורך הדין אזי כהן, שנות ניסיון בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית, לא רק מדבר – הוא נלחם. למי שנפגע, זו לא רק תביעה – אלא אולי הצעד הראשון לריפוי מסוג אחר.