מה קורה כשדווקא מי ששמר עליך – פוגע בך?
המערכת שאמורה להגן – והמקרים שבהם היא נכשלת
כשאנחנו מדברים על משרד הביטחון, הדימוי האוטומטי שעולה לרוב האנשים הוא של גוף חזק, ממלכתי, פטריוטי – כזה שמורכב מאנשי מקצוע עם שליחות לשמור על החיים שלנו. אבל מה קורה כשדווקא המערכת הזו, שנועדה להגן – היא זו שגורמת לפגיעה, מזניחה חייל או אזרח עובד מערכת הביטחון, ומותירה אותו להתמודד עם ההשלכות לבד?
תביעות נגד משרד הביטחון הן לא עניין של מה בכך. הן מתנהלות סביב נושאים כואבים כמו פגיעות נפשיות ופיזיות, רשלנות רפואית בטיפולים שניתנו לחיילים, והכרה בזכויות שנשללו או הוזנחו. וזה לא סוד – מי שנכנס למאבק כזה עלול לגלות שהוא לא רק נלחם בזכויותיו אלא גם בביורוקרטיה מעייפת ובמכונה משומנת שמתקשה להודות בטעות.
אז מי באמת יכול לתבוע את משרד הביטחון – וכמה זה מסובך?
החדשות הטובות? לא צריך להיות גיבור על כדי לעמוד על שלך מול משרד הביטחון. אבל כן כדאי לדעת מראש את מי אפשר לתבוע, על מה, ואיך עושים את זה נכון. הנה כמה שאלות נפוצות:
- מי יכול להגיש תביעה? כל חייל בשירות חובה, קבע או מילואים, וכן אזרחים עובדי צה"ל, שמעמדם מוכר לפי חוק הנכים.
- על מה ניתן לתבוע? על פגיעות שנגרמו כתוצאה מפעילות מבצעית, אימונים, תנאי השירות, תאונות, ובעיקר – על רשלנות רפואית מצד רופאים צבאיים.
- האם חייבים להוכיח "כוונה לפגוע"? ממש לא. מספיק להראות שהייתה התרשלות – שהמערכת לא פעלה כפי שאמורה הייתה לפעול.
- מה מקבלים אם מצליחים? הכרה בנכות, פיצוי חודשי או חד-פעמי, אפשרות לקבלת טיפול רפואי מתמשך ומימון שיקומי.
3 טעויות נפוצות שמתלוננים עושים – וקל מאוד להימנע מהן
1. סומכים על כולם חוץ מעל עצמם
"יגידו לי מה לעשות", "המערכת כבר תדאג לי" – שמעתם את זה פעם? אז זהו, שברוב המקרים, מי שלא לוקח אחריות ומוודא שהזכויות שלו נשמרות – פשוט נשכח מאחור. תיעוד רפואי, אישורים, חוות דעת – כדאי להתחיל לאסוף מהשלב הראשון, ולא לחכות שמישהו יעשה את זה בשבילכם.
2. מחכים יותר מדי
חייל שסובל מבעיה גופנית או נפשית נוטה לחשוב "זה יעבור", "אני לא רוצה לעשות מזה עניין", או הכי גרוע – "המפקד אמר שזה שטויות". אבל ככל שמחכים יותר – ככה הסיכוי להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה לשירות הצבאי הולך וקטן. ויש חוקים קפדניים על ההתיישנות.
3. לא פונים לעורך דין – או פונים למי שלא מתמחה בזה
הבדל פראי קיים בין עו"ד שעוסק בתביעות נגד משרד הביטחון לבין מי שלא נגע בזה מימיו. מנגנון התביעה שונה לגמרי מכל מה שאתה מכיר: לא בית משפט רגיל, אלא ועדה רפואית, חוקים נפרדים, פרוצדורות מיוחדות. זה עולם בפני עצמו – ומי שלא מכיר אותו עלול לפספס את האפשרות לקבל את מה שמגיע לך.
רגע, זו בכלל תביעה רגילה או משהו אחר?
וזו שאלה מצוינת. חשוב להבין שהתביעה למשרד הביטחון שונה לחלוטין מתביעה אזרחית. בעוד שתביעה רגילה בבית המשפט יכולה להוביל לפיצויים תחת פקודת הנזיקין או בגין רשלנות רפואית – במקרה של משרד הביטחון, ההליך מתנהל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959.
זאת אומרת שאם נפגעת במהלך השירות הצבאי או העבודה עם משרד הביטחון – אתה צריך "הכרה כנכה צה"ל" כדי לזכות בזכויות שמגיעות לך. לא תביעה – אלא בקשה רשמית למוסד לביטוח לאומי של המדים.
והנה כמה שאלות שלא נעים לשאול – אבל חשוב לדעת:
- יש דבר כזה "פיצוי שקט"? כן. לפעמים משרד הביטחון מעדיף לא לנהל מאבקים תקשורתיים והולך להסכמים מחוץ לוועדה – בעיקר כשיש ראיות חזקות בפנים.
- מה הסיכוי בכלל להצליח? תלוי. אם מדובר ברשלנות רפואית חמורה ולא הייתה התרשלות בצד שלך – הסיכויים יכולים להיות גבוהים יחסית. אבל מעורבות של עורך דין מנוסה היא תנאי קריטי.
- יש סיכון שאפסיד ויצטרכו לשלם הוצאות? לרוב אין, כי ההליך מתנהל במסגרת חוק סוציאלי. אבל יש מקרים חריגים – כמו תביעות סרק מובהקות.
- אפשר לתבוע גם שנים אחרי השירות? כן – אבל צריך להוכיח את הקשר הישיר לפגיעה, ויש מגבלות התיישנות נוקשות.
- כמה זמן לוקח כל התהליך הזה? בממוצע? שנה עד שנתיים. לפעמים יותר – תלוי בסוג הפציעה, מתי גילית אותה, והאם התיק עובר ערעורים.
אז איך בכל זאת שורדים את זה?
ברמה האישית, הכי חשוב לא להרגיש לבד. הכרה ע"י משרד הביטחון זו משימה מפרכת, אבל ברת השגה. וכשיש לצידך משרד עורכי דין שמתמחה בדיוק בכך – הפרוצדורה מרגישה פתאום הרבה פחות מאיימת.
עו"ד אזי כהן, המתמחה בנזיקין ובייצוג נפגעי רשלנות רפואית ונפגעי משרד הביטחון, ניהל לאורך השנים מאות תיקים כאלה. הוא מכיר את הדו"חות הרפואיים, הוועדות, ההתנהלות הצה"לית – ובעיקר יודע להעביר את הצדק ממילים – למעשים.
ולסיום – נקודה אישית
לא תמיד מדובר בסיפורי גבורה – לפעמים זה סתם גב תפוס שלא טופל בזמן, או טראומה קטנה מהמילואים שהפכה לסיוט. אבל מאחורי כל תיק מסתתר אדם – ולעתים אפילו משפחה שלמה – שזקוקה לעזרה, להכרה, לתקווה.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים "משרד הביטחון" – תזכרו שגם ענק בירוק מסוגל לטעות. והזכות שלכם – היא לא פחות מהרשות שלו.