תביעת רשלנות רפואית: דוגמה שיכולה להפתיע אותך

איך נראית תביעת רשלנות רפואית (ואפילו דוגמה עסיסית שאי אפשר לשכוח)

רגע, זה רק אני או שזה מרגיש לפעמים שאנחנו חלק מפרק של "האנטומיה של גריי"?

כולנו מכירים את הסיפורים שמתחילים כאילו היו לקוחים מסדרת דרמה רפואית אמריקאית. ניתוח פשוט שהסתבך, אבחנה מוטעית, או שיחת טלפון מהרופא שמתחילה במילים "זוכר שביקשת חוות דעת שנייה? אז…". אבל כשמציאות פוגשת רשלנות רפואית – זה כבר לא פרק מהטלוויזיה. זה החיים שלך על השולחן, תרתי משמע, וזה הזמן לדבר על מה קורה באמת כשמחליטים להגיש תביעת רשלנות רפואית.

אז מתי זה באמת רשלנות ולא סתם "אופס, טעינו"? 🤔

הקו בין טעות אנוש לבין רשלנות רפואית אולי דק – אבל הוא ממש לא שקוף. רשלנות רפואית מתקיימת כשצוות רפואי לא פעל לפי הסטנדרט הסביר של מקצועו וכתוצאה מכך נגרם נזק. נשמע פשוט? לא תמיד. בשביל להמחיש זאת, בוא נספר לך מקרה אמיתי, שלקוח ממשרדו של עורך הדין אזי כהן, איש שראה כבר את כל הטעויות האפשריות של המערכת הרפואית.

המקרה שזעזע גם את שופטת העליון: דוגמה מתיק אמיתי

ש. – גבר בריא, באמצע החיים, שמגיע לבית החולים בגלל כאבים בחזה. הרופאים מחליטים, כמעט באופן אוטומטי, שמדובר בבעיה של מערכת העיכול. אין בדיקת א.ק.ג מקיפה, אין בדיקות דם בזמן המתאים. שעתיים אחרי שהוא נשלח הביתה עם המלצה על סודה לשתייה – הוא מת מהתקף לב.

ומה קרה אחר כך?

• המשפחה ההמומה הגיעה לעורך הדין.
• התיק עבר ניתוח משפטי מדוקדק שכלל חוות דעת של ארבעה מומחים.
• המסקנה הייתה חד משמעית: התרשלות חמורה בהערכת מצב רפואי מסכן חיים.
• פסק הדין: פיצוי של מעל 2.3 מיליון ש"ח למשפחה – כולל נזק נפשי, פגיעה כלכלית ונזק לא ממוני.

בוא נעשה סדר: מה נדרש כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית?

שלושה תנאים ברורים חייבים להתקיים כדי להוכיח רשלנות רפואית:

• חובת זהירות – קיימת כל עוד מדובר בצוות רפואי מול מטופל.
• הפרת חובה – כלומר, סטייה מדרך ההתנהלות הרפואית הסבירה.
• גרימת נזק – והקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם בפועל.

נשמע משפטי מדי? אז הנה תרגום לעברית מדוברת: אם רופא לא עשה בדיקות שסטודנט שנה ב' היה עושה, וזה נגמר לכם בבעיה קשה יותר – כנראה שיש לכם קייס.

5 שאלות נפוצות שאתם חייבים לשאול (ואולי לא העזתם)

• אם רופא טעה, זה אומר שמייד יש עילה לתביעה? לא בהכרח. צריך להראות שהטעות לא הייתה בגדר סבירה במסגרת שיקול דעת רפואי מקובל.
• יש תאריך תפוגה לתביעות כאלה? כן. בדרך כלל יש עד 7 שנים מהיום שבו נודע ולא היה צריך להיוודע על הרשלנות. לילדים – זה מתארך.
• האם אפשר לתבוע גם מוסד רפואי ולא רק את הרופא? בהחלט. פעמים רבות – מדובר בכשל מערכתי, לא רק אנושי.
• מה גובה הפיצוי האפשרי? משתנה מאוד. זה יכול לנוע בין עשרות אלפי שקלים ועד מיליונים – בהתאם לחומרת הפגיעה והשלכותיה.
• מה עם הוצאות משפט? זה מסובך? עורך דין טוב ינהל את ההליך בצורה כזו שכמעט תמיד העלויות יכוסו במסגרת ההסכם או מהפיצויים.

האם זה באמת שווה את הטרחה?

מבחינה משפטית – אין פה ספק. כל עוד מדובר במקרה אמיתי של נזק שנגרם כתוצאה מאי-קיום החובה הבסיסית של הצוות הרפואי, יש כאן עילה מוצקה שתפקידה לא רק להביא צדק – אלא לוודא שזה לא יקרה לאדם הבא בתור. מבחינה רגשית – זה כבר יותר מורכב. הרבה לקוחות מדווחים על הקלה גדולה רק מהידיעה שמישהו מקשיב להם, מחדיר סדר בתוך כאוס, ושומר עליהם.

מתי לפנות לעורך דין?

הרמז פשוט: אם יש לכם בטן מלאה, כאב לב, או חשד שבדרך הביתה מבית החולים שכחו לבדוק אתכם כמו שצריך – זה הזמן לעשות שיחת טלפון. לא לבן דוד עורך הדין שמתעסק במסים, אלא למומחה ברשלנות רפואית. כזה שחי ונושם את התחום – כמו עורך הדין אזי כהן.

מילה אחרונה על צדק. ובגדול.

מערכת הבריאות בישראל מלאה באנשים מקצוע מדהימים, אבל היא גם מערכת לחוצה, עמוסה, ולא חפה מטעויות. אם משהו השתבש – גם אם אתם לא בטוחים שזה "רשלנות רפואית" לפי הגדרה משפטית, הכי טוב לפנות ולהתייעץ. טעות רפואית שלא מדווחת – עלולה לחזור על עצמה. תביעה מטופלת היטב – לא רק שיכולה להביא לכם פיצוי, אלא גם לעזור לשפר את מערכת הבריאות כולה.

אז מה השלב הבא? פונים למישהו שלא רק מכיר את החוק – אלא יודע להילחם את המלחמות הלא פשוטות של לקוחות שנפגעו. מישהו כמו עו"ד אזי כהן, שמתמחה (במובן העמוק ביותר) בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, ושם את האינטרס שלכם לפני כל דבר אחר.

וזה, ספוילר קטן, לא סוף טוב בפנטזיה. זה אשכרה יכול להיות סוף טוב – במציאות.