מהם קרישי דם ברחם אחרי לידה ואיך להתמודד?

הסיפור שלא תמיד מספרים: קרישי דם ברחם אחרי לידה – ומה זה אומר על רשלנות רפואית?

רגע אחרי הלידה – ואז זה מתחיל?

היא ילדה. התינוק מחייך (טוב, כנראה שזה היה גזים), ובני המשפחה מציפים את הווטסאפ באימוג’ים של לבבות. אבל מאחורי הקלעים, עמוק ברחם, לפעמים נשאר משהו שלא ממש היה אמור להישאר – קריש דם. והאמירה הזו, שנשמעת כמעט אגבית, עשויה להיות ההבדל בין "חוזרת לשגרה" לבין סיבוכי דימום מסכני חיים, פגיעה בפריון, או אפילו – כן, נקרא לילד בשמו – עילה לתביעה על רשלנות רפואית.

אז מה זה בכלל קריש דם ברחם אחרי לידה?

קריש דם ברחם (Intra-Uterine Clot) הוא סעיף פתולוגי די מוכר ברפואת נשים. מדובר בעצם בכמות דם (לעיתים עם שרידי שליה) שלא התפנו מהרחם לאחר הלידה, ו"נקרשות" לכדי גוש. לכאורה, הגוף היה אמור לעשות סדר ולפלוט את השאריות – אלא שאם זה לא קורה, העסק עלול להסתבך. נשים עלולות לחוות דימום מסיבי, כאבים קשים או אפילו זיהום – ואם זה לא אובחן בזמן? כאן נכנסים לתמונה לא רק רופאים – אלא גם עורכי דין.

האם זו תופעה שכיחה או טעות רפואית?

השאלה המסתורית הזו סובבת סביב מילה אחת – ניהול. קריש דם ברחם הוא לא בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית. מקרים קלים קורים גם בטיפול מסור. אבל כשהאבחון מאחר, כשהמעקב אחרי לידה לקוי, וכשהתגובה הרפואית איטית – כאן הרשלנות מתחילה לתפוס תאוצה, והרופא כבר לא מוגן תחת ה"חירום הרפואי", אלא בבעיה משפטית ממשית.

5 שאלות שחייבות להישאל – ויש להן תשובות מפתיעות מדי

• כמה זמן אחרי הלידה קריש הדם יכול להופיע? לפעמים מיד – ולפעמים רק אחרי ימים. יש נשים שמגיעות לחדר מיון שבוע אחרי כאילו כלום לא עבר.
• איך בכלל מגלים אותו? שילוב של אולטרסונוגרפיה (למי שחשב שזה רק דווקא בהריון) וסימפטומים ברורים כמו כאבים קשים, חולשה ודימום מופרז.
• האם רופא היה אמור לזהות את זה מיידית? תלוי במצב. אם סימני הדימום היו שם, ולא נעשה אולטרסונר או ניטור מדויק – סיכוי גבוה שכן.
• מה הסיכון העיקרי בקריש כזה? חוץ מהתפתחות זיהום או פגיעה בפוריות? כן – גם פציעה באיברים סמוכים ברחם בעקבות הליך פינוי רשלני.
• ומה עם אחריות רפואית? במקרה של נזק מהותי – בהחלט יכול להיחשב כרשלנות רפואית.

איך עורכים דין בוחנים מקרי רשלנות כאלה?

1. תיעוד רפואי – רקע חשוב במיוחד

הדבר הראשון שעו"ד המתמחה ברשלנות רפואית ובנזיקין כמו אזי כהן יבקש לראות הוא התיק הרפואי. שם נבדק לדקדוקין – האם המתינו עם שחרור היולדת? האם עוקבו אחרי הדימום? האם דווח על כאבים? כל פרט קטן עשוי להתגלות כטעות עצומה מצד הצוות.

2. זמן תגובה – קריטי לא פחות

אחת הטענות המרכזיות בתביעות כאלה היא "איחור באבחון". בין רופא משפחה שפספס לבין אחות שלא דיווחה – כל איחור של כמה שעות יכול להוביל למצב חירום אשפוזי.

3. טיפול לא מידתי או פולשני מדי

פינוי של קריש דם יכול להתבצע דרך תרופות, ולעיתים – בהליך ניתוחי (אם כי נדיר). היו מקרים בהם נשים נותחו למרות שהיו אלטרנטיבות סבירות. מה שנקרא – "רשלנות עם אזמל ביד".

ומה אומר בית המשפט? 3 תיקים מפתיעים במיוחד

• תיק ע' נ' המרכז הרפואי הדרומי:
  בית המשפט קבע פיצוי של 380,000 ש"ח אחרי שהוכח שהצוות התעלם מדיווח היולדת על כאבים עזים ביום השלישי ללידה.
• יולדת מירושלים שאושפזה ארבעה ימים אחרי לידה:
  התברר שהאחות התעלמה מדימום משמעותי. בית המשפט פסק שמדובר ברשלנות חמורה למרות ש"הכול היה תקני" בלידה עצמה.
• תיק ש' נ' קופ"ח גדולה:
  תוך כדי ניסיון לשחרר קריש דם בניתוח, נפגעו דפנות הרחם. נקבע "ניסיון טיפול פזיז" וניתן פיצוי של חצי מיליון שקלים.

סיבוך רפואי – או הזדמנות משפטית?

רגע, אל תקפצו. לא כל בעיה רפואית היא רשלנות, אבל – וזה "אבל" שאי אפשר להתעלם ממנו – כשחיים של נשים נפגעים כתוצאה מטיפול לקוי, חובה לבדוק אם זוהי רשלנות שיכולה לזכות בפיצוי. עורכי דין כעורך הדין אזי כהן יודעים איך לקחת תרחיש רפואי ולתרגם אותו למציאות משפטית. וזה לא קל: נדרשות חוות דעת רפואיות, שחזורי התיעוד והבנה עמוקה של גבולות האחריות של כל גורם רפואי.

ומה עכשיו? מתי באמת כדאי לפנות לעורך דין?

אם את (או מישהי שאת מכירה) חוויתן:

• דימום מתמשך אחרי הלידה שלא טופל במועד
• פינוי ניתוחי שהסתיים בסיבוך בלתי רצוי
• התעלמות מהתסמינים שלך בצוות מטפל
• רשלנות באבחון – שהובילה לאשפוז מאוחר

יכול להיות שקיימת עילת תביעה. פנייה לעורך דין מתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית תתקבל – אל תחששי לבדוק. וזה בדיוק המקום שבו הניסיון והחדות המשפטית של אזי כהן עושים הבדל בין "עוד מכתב תלונה", לבין פיצוי משמעותי שיכול גם לרפא – לא רק את הגוף, גם את התחושה שנשאר לבד.

הטכנולוגיה רצה קדימה – אבל מה עם הרפואה?

במאה ה-21 אפשר לעשות ניסוי גרעיני דרך אפליקציה – אבל לפעמים קריש דם פשוט נשאר ברחם ונעלם מהרדאר של כולם. עצוב, מתסכל, ולפעמים – עילה לתביעה. בדיוק בגלל זה חשוב להעלות את המודעות, לשאול שאלות, לא לוותר – ולהתייעץ עם עורך הדין הנכון. כי לרפואה מגיעת ביקורת, אבל לנשים מגיע המענה, ההתייחסות – וגם הפיצוי, כשנפלה טעות.