טעויות שעולות ביוקר: האם עורך הדין שלך יכול להיתבע?
רשלנות מקצועית בעולם המשפט – תופעה נדירה או שגרתית?
אנחנו רגילים לחשוב על עורכי דין כעל הקלף המנצח שלנו מול מערכות החוק – אלו ששומרים על הזכויות שלנו ומובילים אותנו בבטחה דרך מערבולת ביורוקרטית, משפטית ולפעמים גם רגשית. אבל מה קורה כשדווקא עורך הדין שאמור היה להגן – הוא זה שפישל? ובמילים פחות מעודנות: מה קורה כשעורך דין נופל בסטנדרט שהוא מחויב לעמוד בו, וגורם ללקוח נזק של ממש?
זה לא רק לא נעים – זה גם בר תביעה
אז קודם כל – כן, ניתן להגיש תביעה משפטית נגד עורך דין בגין רשלנות מקצועית. וזה לא רק תיאורטי, זה קורה בפועל. עילת התביעה מבוססת על כך שקיים קשר חוזי וגם חובת זהירות מקצועית בין עורך הדין לבין הלקוח. וכשחלה הפרה של החובה הזו – כלומר שהעורך דין התרשל וחרג ממה שמצופה ממנו כאיש מקצוע סביר וזה גם גרם לך לנזק – יש פה קייס. ולפעמים מדובר בקייס שמסתיים בפיצוי של מאות אלפי שקלים.
5 הטעויות הנפוצות ביותר של עורכי דין – ושהן לגמרי עלולות לעלות לך ביוקר
- פספוס מועדים קריטיים: תביעה שהתיישנה בגלל שעורך הדין לא הגיש אותה בזמן? זו לא רק טעות טכנית, אלא רשלנות מהדהדת.
- אי הגשת מסמכים: מסמך אחד שלא הוגש – ובית המשפט פוסק נגדכם.
- אי עדכון הלקוח בהחלטות חשובות: עורך הדין לא טרח ליידע אותך על פשרה או צעד קריטי בתיק? זו הפרת חובת נאמנות.
- ניהול כושל של הליך גישור או פשרה: לעיתים בשם הרצון לסיים תיק מהר, עורך דין חותך לעסקה רשלנית שפוגעת בזכויות שלך.
- ייצוג בניגוד עניינים: עורך דין שמייצג אותך וגם צד אחר בתיק? אדום. מהבהב.
איך מוכיחים רשלנות של עורך דין? כאן נכנסת המורכבות
כדי להראות שעורך הדין התרשל, הלקוח צריך להוכיח שלושה דברים מהותיים:
- שקיימת חובה מקצועית מצד עורך הדין לפעול באופן מסוים (למשל – להגיש כתב טענות או לעדכן על הליך מסוים)
- שהיה כשל או סטייה מהסטנדרט המקובל (קרי – עורך דין סביר אחר היה פועל אחרת)
- שנגרם נזק, ושהנזק נגרם כתוצאה ישירה מהרשלנות
וזה החלק שדורש מומחיות די ייחודית. מדובר בתיקים משפטיים סופר-רגישים, עם חשיפה תקשורתית אפשרית ואפילו השלכה על הרישיון והשם של אותו עורך הדין. לכן, הם גם מנוהלים לרוב בזהירות ובמיומנות – במיוחד כשמדובר בעורכי הדין שמתמחים בנזיקין ובפרט בתביעות מסוג כזה.
שאלות שאנשים שואלים כל הזמן (וחשוב שתדע את התשובות)
- האם תביעה כזו נפוצה? יותר ממה שנדמה. עם השנים יש עלייה במספר התביעות על רשלנות מקצועית – במיוחד כשהמדובר בנזקים משמעותיים.
- מה סכום הפיצוי האפשרי? תלוי בנזק – נפסקו פיצויים שנעים בין עשרות למאות אלפי שקלים במקרים חריגים אפילו למעלה ממיליון.
- תוך כמה זמן אפשר לתבוע? בדרך כלל – תוך 7 שנים מהמקרה או מרגע הידיעה עליו, אך נדיר שניהול תיק כזה מבשיל אחרי שנים רבות. הזמן קריטי.
- מי מוכיח את הרשלנות? אני? כן, כמי שתובע – אתה נושא בנטל ההוכחה, לרוב באמצעות חוות דעת מקצועית ומומחים בתחום.
- אפשר להתלונן גם ללשכת עורכי הדין? ודאי. מדובר בערוץ משמעתי – לא תביעה אזרחית, אבל לעיתים משמש כתמריץ משמעותי לעורך הדין לחפש פתרון מהיר.
מתי כדאי לפנות לעורך דין שמתמחה – ולא להסתפק בגוגל?
ברגע שנוצר נזק ממשי – כספי, משפטי או רגשי – בעקבות התנהלות כושלת של עורך הדין שלך, חשוב מאוד לא לפעול מהבטן. פנייה לעורך דין שמתמחה ברשלנות מקצועית של עורכי דין ונזיקין (כן כן, בדיוק כמוני – אזי כהן) מאפשרת ניתוח מקצועי של הסיטואציה, הערכת סיכויי הצלחה והגשת תביעה ממוקדת שתואמת למציאות, לפסיקה ולשכל הישר.
וחשוב לא פחות – עורך הדין שלך צריך להיות מסוגל גם להפעיל שיקול דעת רגשי
כשלקוח מגיע נפגע – ממש כמו במקרה של רשלנות רפואית – התפקיד של עורך הדין הוא לא רק לייצג, אלא גם להוביל. לעצור את הדימום, לומר את האמת בפנים ולצעוד קדימה עם מצפן ברור. לא כל עורך דין יכול לעשות את זה. קחו אחד שיכול.
לסיום – למה זה *לא* עניין של נקמה, אלא של אחריות מקצועית
תביעה על רשלנות של עורך דין אינה בהכרח פעולה תוקפנית – היא הרבה פעמים הדרך לתמרץ את תחום המשפט להשתפר. מערכת המשפט נקייה הופכת את כולנו לבטוחים יותר. אין שום פסול בלדרוש שעורך הדין שלך ייקח אחריות על הטעויות שלו, בדיוק כמו שאתה היית מתבקש לעשות אם היית מזיק למישהו. וכמובן – אם יש לך שאלות, ספקות או אולי סיפור אישי שמתחיל לעלות לך דופק – הדלת שלי תמיד פתוחה (והטלפון פתוח 24/7, במיוחד אם קוראים לך "מועדי התיישנות").