רשלנות רפואית פסקי דין: מה כל אחד חייב לדעת

מה השופטים באמת חושבים? סיפורי פסקי דין אמיתיים ברשלנות רפואית שיגרמו לכם להרים גבה

טעויות עם השלכות – ולא רק על הנייר

רשלנות רפואית היא לא רק מונח משפטי מרוחק, אלא מציאות קשה שנוגעת בחיים של כולנו. לא פעם אנחנו מתמסרים לצוות רפואי מתוך אמון כמעט עיוור – שמתברר, לפעמים, כמשגה גורלי.
עורכי דין, חולים ובני משפחותיהם מגיעים לבתי המשפט עם סיפור חיים ששינה מסלול בגלל טעות אחת – זריקה שגויה, אבחנה שהתפספסה, ניתוח שבוצע בלי הסכמה מלאה.
אז נכון, לא כל תוצאה רעה ברפואה משמעה רשלנות. אבל כשיש רשלנות – בתי המשפט ממש לא נשארים אדישים.
והמקום לראות את זה הכי טוב? בפסקי הדין.

3 סיפורים משפטיים אמיתיים שיגרמו גם לכם להגיד "וואו"

1. הילד שנולד עם שיתוק מוחין – והרופאים לא שמו לב למצוקה העוברית

בתיק שזכה לכותרות רבות, זוג הורים תבע את בית החולים בגין רשלנות בלידה, לאחר שבנם נולד עם שיתוק מוחין קשה. לפי כתב התביעה והראיות שהוצגו, ניטור הדופק של העובר בלידה לא התבצע כראוי, ולמרות סימני מצוקה ברורים – הצוות לא מיהר לבצע ניתוח קיסרי.
בית המשפט פסק פיצוי של כ-10 מיליון ש"ח לטובת הילד והוריו. השופטת הדגישה את הפער הבלתי נתפס בין הסטנדרט הרפואי המצופה לבין ההתנהלות בפועל.

2. הרופא שכמעט שכח מספריים בבטן – באמת

במקרה אחר, אישה עברה ניתוח קיסרי באחד מבתי החולים הציבוריים, ובמשך שבועות סבלה מכאבים עזים, חום גבוה ועזוז באגן. לא האמינה שמדובר בסיבוך רגיל – והתעקשה על צילום בטן.
התשובה הייתה פחות ממצחיקה ממה שזה נשמע: הרופא השאיר במקרה כלי ניתוח בתוך הגוף.
התיק הגיע לבית המשפט, ופסק הדין לא השאיר מקום לספק – רשלנות חמורה, הודאה ברשלנות מצד הצוות, והפיצוי? מעל מיליון ש"ח.
מי היה מאמין ש"בדק בית" אחרי ניתוח זה דבר כל כך קריטי?

3. גידול סרטני שהתפספס – כי מי בודק MRI כשאין תור?

מטופל בן 52 שבא עם תסמנים נוירולוגיים ברורים הופנה לסריקת MRI. אותה סריקה בוצעה – אבל הרדיולוג פענח אותה כ"תקינה". שלוש שנים אחר כך, המטופל התמוטט ונמצא אצלו גידול מוחי חשוך מרפא שהופיע כבר בסריקה הראשונה.
בינתיים חלף המועד לטיפול יעיל, והמשפחה תבעה. מה קבע בית המשפט? "אין סיבה מוצדקת לכך שמומחה בעל הכשרה יתעלם מממצא כה ברור".
הפיצוי במשפט הזה הגיע ל-4.5 מיליון ש"ח.

שאלות שעולות כמעט בכל תיק רשלנות רפואית – ואתם חייבים לדעת עליהן

• האם צריך הוכחה חד משמעית בשביל לנצח בתיק?
  לא תמיד. מספיק להוכיח שההתנהלות לא עמדה בסטנדרט סביר של רופא סביר.
• כמה זמן אפשר לחכות לפני שמגישים תביעה?
  ברוב המקרים – 7 שנים ממועד האירוע, אבל יש חריגים (כמו בגיל ילדות).
• מה קורה אם הרופא מודה בטעות?
  זה עוזר מאוד, אבל בית המשפט עדיין שוקל את כל הנתונים, במיוחד אם יש מחלוקות על הנזק או הסיבה הישירה לו.
• תביעות כאלה נמשכות לנצח?
  לא באמת. חלקן מגיעות לסיומן תוך כשנתיים – ויש גם לא מעט שמסתיימות בפשרה מהירה.
• האם כל טעות היא רשלנות?
  חד משמעית – לא. רק כשיש חריגה מהתנהלות סבירה ואותה חריגה גרמה לנזק.

הקו הדק בין סיבוך רפואי לגילוי מחדל – איפה עובר הגבול?

התחום של רשלנות רפואית הוא כמעט כמו פאזל משפטי-מדעי – שזירה של חוות דעת רפואיות, פרקטיקה משפטית, ועדויות כואבות של מטופלים.
ולפעמים, גם השופטים בעצמם מציינים כמה קשה להבחין בין תוצאה מצערת בלתי נמנעת – לטעות ברורה. השאלה הנשאלת היא לא רק "מה קרה?", אלא "האם ניתן היה למנוע את זה?".
פסקי הדין בתחום הזה הם מסמכים משפטיים, כן – אבל גם מסמכים אנושיים, שמראים כמה הכאב הוא אמיתי, וכמה ההכרה המשפטית חשובה כל כך לריפוי הנפשי של הנפגעים.

השתכנעתם? אולי גם לכם יש תיק – אבל רגע לפני שאתם תובעים, הנה מה שחשוב לבדוק

• יש חוות דעת רפואית תומכת? בלי זה, אין תיק.
• יש קשר ברור בין ההתנהלות של הרופא לבין הנזק? גם אם הייתה טעות – צריך שהיא תהיה זאת שגרמה לנזק.
• האם עברו יותר מדי שנים? יש לבדוק את תקופת ההתיישנות – עורכי דין טובים יודעים לנווט גם בחריגים.
• מה המצב הרפואי כיום? לעתים יש צורך לבדוק את היכולת לשקם או להפחית את הנזק גם כיום.

האם כל תיק רשלנות רפואית שווה מיליונים? לא בדיוק

אמנם שמעתם על מקרים של פיצויים גדולים – אבל לא כל טעות רפואית תביא עמה תגמול כלכלי כזה. בבית המשפט נבחנים מגוון פרמטרים:

• חומרת הנזק: האם מדובר בפגיעה קלה או נזק בלתי הפיך?
• גיל הנפגע: ככל שהנזק נגרם בגיל צעיר – כך הפיצוי גבוה יותר.
• אובדן כושר השתכרות: האם נפגע כושר העבודה?
• תלות בצד שלישי: האם האדם הופך לסיעודי?

ומה עוד? גם האם התביעה מוגשת על ידי עורך דין שבקיא בתחום הרשלנות הרפואית (ולא למשל, עו"ד שמתמחה בדיני תעבורה אבל שמע שחבר שלו קיבל 2 מיליון על ניתוח לקוי).

אז איך כל זה נוגע אליכם?

כל אדם שעבר טיפול רפואי שהסתיים בתוצאה לא סבירה – חייב רגע לעצור ולבחון ביחד עם עורך דין מומחה אם נפלה רשלנות.
ולפעמים, עצם הגילוי שהייתה טעות – גם אם הפיצוי הכלכלי לא עצום – נותן סוג של צדק.

מילה לסיום: למה עורך דין שמתמחה בתחום עושה את ההבדל?

תביעה ברשלנות רפואית זה סטארט-אפ בפני עצמו. היא דורשת איסוף ראיות רפואיות, הבנה לעומק של המערכת, עבודה מול מומחים, חקירות נגדיות ומסמכים שמשתנים בין גירסה למשנה.
לכן עורך הדין שאתם בוחרים עושה את ההבדל.
עו"ד אזי כהן עוסק שנים רבות בניהול תביעות נזיקין ורשלנות רפואית, ומייצג נפגעים מול גופים רפואיים באופן אישי, יסודי – ובעיקר באנושיות. הוא כבר ראה הכול – מהסיפורים הבלתי נתפסים ועד לתיקים הקטנים עם ההשפעה הגדולה.

אם אתם מרגישים שהיה פה משהו לא תקין – תקשיבו לתחושת הבטן. לפעמים, היא צודקת בדיוק כמו MRI מדויק.