תביעה לנזקי גוף ללא הוכחת רשלנות: כל מה שצריך לדעת

אפשר לקבל פיצוי בלי הוכיח רשלנות? כן, אבל לא תמיד זה פשוט…

אז רגע, מתי אפשר לתבוע על נזקי גוף גם בלי להוכיח שמישהו פישל?

הרעיון של תביעת נזיקין, בעיקר בנזקי גוף, בדרך כלל מבוסס על עיקרון די פשוט: מישהו גרם לך נזק – אתה צריך להוכיח שהוא התרשל, ואז הוא ישלם. אבל מה אם לא ברור מי באמת אשם? מה אם הנזק נגרם "סתם ככה", בלי שיש מישהו שהחזיק סכין בגב שלך או השאיר קליפת בננה לרגליך? האם בכל זאת מגיע לך פיצוי?

התשובה מפתיעה – כן, לעיתים ניתן להגיש תביעה לנזקי גוף גם בלי להוכיח רשלנות. אלא שכמו כל דבר בישראל, וגם בעולם המשפט, זה בתנאי… ובתנאי… ובתנאי.

5 מצבים (די) מפתיעים שבהם אפשר לקבל פיצוי בלי להוכיח רשלנות

• תאונות דרכים – חוק הפלת"ד: אולי הנשק הסודי בפנקס החוקים הישראלי. לפי החוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד), כל מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי – בלי קשר לשאלה מי אשם. פגעת בעצמך כשנכנסת לעמוד בטעות עם האופנוע? עדיין מגיע לך.
• תאונות עבודה – ביטוח לאומי קובע את הכללים: כאן התביעה היא מול המוסד לביטוח הלאומי. שוב – אין צורך להוכיח שמישהו התרשל, אלא רק להראות שנגרם נזק תוך כדי ועקב העבודה.
• חוק האחריות למוצר פגום: אתה קונה מוצר (נגיד קומקום) והוא מתפוצץ לך בפנים. לא מעניין את החברה אם השתמשת בו לפי ההוראות או לא – אם המוצר לא היה בטיחותי "כפי שסביר לצפות" – אתה זכאי לפיצוי, גם בלי להוכיח רשלנות ספציפית של מישהו במפעל.
• היזקי רעש, אוויר, מים – על פי פקודת הנזיקין: לפעמים עצם הקיום של גרם נזק מזיק מאפשר לתבוע – למשל כשהשכן עושה מסיבת טראנס בקומה 4 ב-03:00 בבוקר…
• אחריות מוחלטת של גופים מסוימים: למשל, רשות ממשלתית שפועלת לפי חוק מסויים שמטיל עליה אחריות גם בלי אשמה. דוגמאות כאלה קיימות בעיקר בתחומי ביטחון, בריאות (כן, אפילו בתי חולים לפעמים) וגם תשתיות.

אבל רגע – מה זה בכלל "רשלנות" ולמה זה כזה קריטי?

בוא ניישר קו: "רשלנות" היא מונח משפטי שמשמעותו – התנהגות שאינה עומדת בסטנדרט ההתנהגות של אדם סביר באותה סיטואציה. זו בעצם הדרך של בית המשפט לומר: "שמעתם? הוא פישל – והוא צריך לשלם על זה."

אבל כדי לטעון שמישהו היה רשלני, צריך להוכיח שלוש נקודות עיקריות:

• הייתה חובת זהירות – למשל, רופא כלפי המטופל שלו.
• הייתה הפרה של חובת הזהירות – נניח, אבחנה שגויה או ניתוח מיותר.
• נגרם נזק שנובע מההפרה הזו.

ברגע שאתה לא צריך להוכיח את כל השלבים האלה – זה חוסך זמן, כסף, עצבים, וחפירות משפטיות אינסופיות שמתאימות לבני אדם עם עודף סבלנות או עם קשרים בפרקליטות.

שאלות שעולות כמעט בכל שיחה על זה (ואת חלקן כדאי לשים על מגנט במקרר)

• אז אם לא צריך רשלנות, זה אומר שכל אחד יכול לתבוע על כל נזק גוף שעליו?
  ממש לא. גם כשאין דרישה להוכיח רשלנות, צריך עדיין להוכיח שנפגעת – כולל מסמכים, חוות דעת רפואיות, ולעיתים גם קשר סיבתי ברור בין האירוע והנזק.
• מה ההבדל בין תביעת נזיקין רגילה לבין תביעה לפי הפלת"ד או ביטוח לאומי?
  בתביעת נזיקין אתה תובע את המזיק, ולרוב תצטרך להוכיח רשלנות. בפלת"ד וביטוח לאומי – אתה תובע על עצם קיומו של הנזק במצב מוגדר. זה שונה לגמרי בגישה ובמהלך המשפטי.
• האם תמיד עדיף לבחור בדרך שבה לא צריך להוכיח רשלנות?
  לא בהכרח. לפעמים תביעת נזיקין רגילה יכולה להביא פיצויים גבוהים יותר. הבחירה בין האפשרויות תלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה.
• אם אני מגיש תביעה כזו – אני חייב עורך דין?
  טכנית? לא. אבל מעשית? בחיים לא כדאי לעשות את זה לבד. העומק והמורכבות המשפטית יכולים לבלוע כל אדם בלי ניסיון משפטי. גם אם "זה רק ביטוח לאומי."
• מי מחליט אם התביעה תתקבל או תידחה?
  תלוי בסוג התביעה – שופט, פקיד תביעות בביטוח לאומי, חברות הביטוח… כל מקרה לגופו, וזו בדיוק הסיבה שחשוב שיהיה לצידך מישהו שמבין במשחק, לא רק במילים.

רשלנות רפואית? זה כבר סרט אחר… ולא כזה עם סוף שמח

בתביעות על רשלנות רפואית, למשל – אי אפשר (עדיין) לתבוע בלי להוכיח שמישהו התרשל. ובואו נהיה כנים, לא כל תקלה בטיפול נחשבת לרשלנות. אם יצאת מהניתוח עם תפר עקום או תחבושת בצורת דינוזואר, זה לא תמיד אומר שמישהו עשה טעות. כדי להביא מקרה כזה לבית משפט – נדרשת חוות דעת של מומחה, שיגיד: "כן, מה שקרה פה – זה לא תקין, זה שגוי, וזה הפר את חובת הזהירות."

ועדיין, גם כאן יש מקרים גבוליים שבהם בתי המשפט נוטים "לרכך" את הצורך בהוכחת רשלנות, בעיקר כשמדובר למשל בילודים עם שיתוק מוחין, ניתוחים פתולוגיים שנראה שבאמת הלכו עקום, או כשיש "רסיסים של חוסר סבירות" גם בלי רשלנות ברורה.

אז מה באמת כדאי לעשות כשנפגעים?

• לא להיכנס לפאניקה – אתה לא לבד, והרבה אנשים נתקלו בזה לפניך.
• לתעד הכול – מסמכים רפואיים, שמות, צילומים – כל פרט עוזר.
• להתייעץ מהר עם עורך דין שמתמחה בנזיקין – ולא עם דוד שלך שמכיר עורך דין של גרושתו.

אזי כהן, עורך דין בראש אחר שמתמחה בתחום הזה כבר שנים, לא אוהב לחכות. הוא אוהב לפעול – מהר, חכם, ובעיקר בצד שלך. כי כשזה מגיע לגוף שלך – אין מקום למשחקים.

בשורה התחתונה?

אפשר בהחלט לקבל פיצוי בגין נזקי גוף גם בלי להראות שמישהו פישל. זה קורה בלא מעט מקרים וחוקים – ואם אתה יודע לזהות את השערים האלה, אתה לא רק שומר על הזכויות שלך, אתה גם ניצול טוב יותר של השיטה. מצד שני, אל תטעו – זו לא קרוסלה של פיצויים. כל מקרה צריך להיבדק בקפידה, עם עיניים מקצועיות.

ולך? רק נשאר לזכור: ברגע שנפגעת, אל תנסה להיות ה"חכם שעושה הכול לבד". פנה לעו"ד שמבין בזה לעומק, ויודע לנווט אותך בים של פרטים, מונחים, וחוקים סבוכים. כזה שיודע מתי אתה צריך להוכיח – אבל גם מתי ממש לא חייב.