גלה איך להגיש תביעה רטרואקטיבית על אובדן כושר עבודה

האם באמת אפשר להגיש תביעה רטרואקטיבית על אובדן כושר עבודה? כן. אבל תכינו קפה חזק

רגע, רטרואקטיבית? זה בכלל חוקי?

אם המילה "רטרואקטיבי" נשמעת לכם כמו מונח מהעולם האפור של ביורוקרטיה משפטית – אתם לא לבד. אבל עבור מי שהתמודד לאורך זמן עם בעיה רפואית שפגעה ביכולתו לעבוד ורק לאחרונה גילה שאולי מגיע לו פיצוי? הידיעה שיש אפשרות להגיש תביעה על אובדן כושר עבודה מהעבר, היא לא פחות מסוג של תקווה.

כן, מדובר במצב שבו אדם מגלה באיחור – לפעמים אחרי חודשים, לפעמים שנים – שבעצם היה יכול לדרוש פיצוי מקופת הגמל, מחברת הביטוח או מהמוסד לביטוח לאומי. והנה פה נהיה מעניין: מסתבר שלפי החוק – ובמיוחד כשנעזרים בעו"ד מיומן כמו עו"ד אזי כהן, עם התמחות ספציפית בנזיקין ורשלנות רפואית – החוק לצידכם. לפחות לפעמים.

אז מה זה בעצם תביעה רטרואקטיבית?

תחשבו על זה בצורה הבאה – הייתם חולים, עבדתם פחות (או בכלל לא), החיים זרמו, וכמו הרוב – לא טרחתם להיכנס לניואנסים של הפוליסה שלכם. אבל עכשיו מגלים שלא רק שיכולתם לקבל כסף כל התקופה הזו, אלא שגם אולי מישהו צריך לשלם לכם על זה. הרבה.

תביעה רטרואקטיבית היא בעצם בקשה להשיב את הגלגל אחורה. זה לא תהליך פשוט, אבל בהחלט אפשרי.

אז איך מתחילים? הנה כמה דברים שצריך לדעת מראש:

• מילוי טפסים לבד עלול לעלות ביוקר – הרבה תביעות נדחות בגלל פגם טכני. תנו למקצוענים לטפל בזה.
• התיישנות היא מילה מפחידה – לרוב אפשר להגיש תביעה עד 3 או 7 שנים אחורה (כן, תלוי בסוג התביעה).
• יש להוכיח את הקשר הסיבתי – חולה? אוקיי. אבל צריך להוכיח שהמחלה פגעה ביכולת להמשיך לעבוד.
• כל מילה בפוליסה – זהב – ניתוח שפה של פוליסות דורש סבלנות, יכולת פענוח וידע.

ומה עם חברות הביטוח? הן זורמות?

התשובה הקצרה: לא. התשובה הארוכה: עדיין לא.

חברות ביטוח אוהבות למרוח זמן, לבלבל אתכם עם מונחים כמו "אי כושר חלקי", "מחלה פרה-אקסיסטנטית" או "לקות תפקודית מצטברת". בפועל? הן פשוט רוצות שתוותרו.

וכאן נכנסים לפעולה עורכי הדין שמתמחים בתחום הזה – ובעיקר כאלה שלא חוששים לקרוא את חברות הביטוח לסדר, להגיש תביעה חזקה – ולעיתים אפילו לעקוץ את המערכת שלהן עם הפסיקה המתאימה. עו"ד אזי כהן, לדוגמה, ניהל תביעות רבות והוכיח שוב ושוב שאין שום סיבה להאמין ש"עברו השנים, אז זהו – אבוד".

אבל רגע… איך אוכיח שהייתי באובדן כושר עבודה לפני 4 שנים?

כאן נכנסים הדברים הבאים:

• תיעוד רפואי – חובה, כולל חוות דעת מומחים, מכתבים מרופאים, בדיקות MRI/CT או אפילו טיפולי פיזיותרפיה.
• תיעוד תעסוקתי – משכורות, אישורים ממעסיקים לשעבר, הודעות פיטורין ועוד.
• עדויות – גם בני משפחה וחברים יכולים לתאר את השינוי הגופני או הנפשי שעברתם.

5 שאלות ששואלים אותי כל שבוע במשרד, והתשובות לא תמיד מה שציפיתם

• האם כל אחד יכול להגיש תביעה רטרואקטיבית?
  לא. צריך שהייתה ירידה מוכחת בכושר העבודה, ושמקורות הפיצוי לא יתיישנו.
• אם לא הגשתי בזמנו – זה אומר שזה אבוד?
  לא בהכרח. יש כלים משפטיים שיכולים "להחיות" תביעה, במיוחד אם יש הצדקה לאיחור.
• האם רשלנות רפואית יכולה להוביל לאובדן כושר עבודה?
  בוודאי. ואם כן – יש פה אפילו היבט משפטי נפרד שאפשר לתבוע בו (רמז: תביעה נגד הרופא או המוסד הרפואי).
• כמה אפשר לקבל?
  התשובה נעה בין עשרות לאלפי שקלים בחודש – למשך כל תקופת האובדן, לעיתים גם רטרואקטיבית.
• אני שכיר – האם זה שונה מאדם עצמאי?
  כן, אבל לא דרמטי. הפרוצדורה שונה, אבל הזכויות קיימות גם לשכירים וגם לעצמאים.

מתי זה שווה את המאמץ? ומה קורה כשזה לא?

כמו בכל תביעה משפטית, שווה לבדוק קודם אם בכלל יש סיכוי ממשי. רבים פשוט לא יודעים מה הפוליסה שלהם כוללת, ואם בכלל רלוונטית. כאן נכנס עו"ד עם עיניים חדות לשורות הקטנות.

אבל… חשוב לדעת – לפעמים באמת "חקירה מיותרת". אם הפוליסה מתנה פיצוי רק לנכות מלאה והייתה רק ירידה חלקית, אם התיעוד הרפואי לוקה באי-עקביות או שהבקשה מוגשת מרושלת – עדיף לא להגיש בכלל.

מצד שני – יש אנשים שפשוט ויתרו כי "זה מסובך", וכשחזרו עם עורך דין מיומן, קיבלו מאות אלפי שקלים. אגב, אם הגעתם עד לכאן, אתם כנראה בצד הנכון של העולם המשפטי.

אז מה עו"ד טוב יכול לעשות במקרה כזה – ומה אתם לא תצליחו לעשות לבד?

• לנתח את הפוליסה ולהבין את סעיפי הכיסוי.
• להפוך תיעוד רפואי עמום למצע חזק לתביעה.
• לנסח תביעה רהוטה שמגדילה את הסיכוי לפיצוי.
• לייצג מול חברות הביטוח ובתי משפט בצורה תקיפה (גם כשנדמה שהכול אבוד).

אז… מה למדנו היום?

שאם עברתם תקופה לא פשוטה, ובעקבות בעיה רפואית איבדתם את הכושר לעבוד – גם אם זה קרה מזמן – לא בטוח שהכול אבוד. תביעה על אובדן כושר עבודה יכולה להיות מוגשת רטרואקטיבית, כל עוד מתקיימים תנאים מתאימים.

וזה בדיוק הרגע שבו כדאי לכם להרים טלפון, לשלוח מייל או סתם לשבור שתיקה – ולעשות את זה עם עורך דין שמכיר את הנתיב הזה לאורכו ולרוחבו. כזה שיודע לנסח בצורה משכנעת, להבין מה עומד מאחורי פסקי הדין, ולא מתרגש מחברת ביטוח שלא עונה למיילים.

עו"ד אזי כהן ראה כבר הכול – מטעויות הזויות של רופאים שגרמו לנכות, ועד טיפשות מפוארת של מחלקות תביעות. ובשורה התחתונה, אם מישהו חייב לכם – זה הזמן שהוא ישלם. גם אם זה רטרואקטיבי.