מה באמת קורה כשרופא טועה? הסיפור שאף אחד לא רוצה לספר לך
כמה טעויות יכול להכיל הגוף שלך – ובעיקר, מי ישלם עליהן?
רובנו ניגשים לקבלת טיפול רפואי בהנחה בסיסית אחת: הרופאים יודעים מה הם עושים. זו אמונה טבעית, כמעט נאיבית – אבל לחלוטין מובנת. אחרי הכול, מדובר באנשי מקצוע שעוברים הכשרות ממושכות, מתמחים, משתלמים, ונמצאים תחת פיקוח. ובכל זאת, טעויות קורות, והרבה יותר ממה שהיינו רוצים לחשוב.
כאשר טעות כזו – קטנה לכאורה או גורלית – פוגעת בבריאותך או בבריאות של אדם אהוב, עולה שאלה אחת בוערת: מי אחראי לזה – ומה עושים עכשיו?
פה בדיוק נכנס לתמונה עורך דין לרשלנות רפואית. לא “עורך דין” סתם – אלא מישהו שאתה באמת סומך עליו שיילחם בשבילך. מישהו שמבין את הרפואה לעומק, אבל מדבר בגובה העיניים. מישהו כמו עו”ד אזי כהן, שמייצג נפגעי רשלנות רפואית בתל אביב בפרט, ובישראל בכלל, כבר שנים.
כמה זה נפוץ באמת? הנתונים שיפתיעו אותך
- כ-10% מהמאושפזים בישראל נפגעים מטיפול רפואי לקוי או שגוי.
- מתוך אלה – לפחות שליש מהמקרים נחשבים רשלנות רפואית שניתן היה למנוע.
- יותר מ-3,000 תביעות רשלנות רפואית מוגשות כל שנה בישראל.
אז לא, זה לא מקרה נדיר או "מזל רע". ויש מה לעשות – במיוחד אם פועלים בזמן ונכון.
מה מגדיר "רשלנות רפואית" – ולמה זה לא כזה פשוט?
רשלנות רפואית איננה רק טעות. היא שילוב בין טעות רפואית לבין התרשלות בלתי סבירה של הצוות המטפל, כך שאדם סביר במקומם היה צריך להתנהג אחרת. נשמע פשוט? בפועל, מדובר בקרקס משפטי-רפואי מורכב שדורש תכנון מדויק, איסוף ראיות, בחירת מומחים רפואיים, ומיומנות גבוהה בניווט בין תחומים משפטיים ורפואיים בו זמנית.
למשל…
- רופא נשים שלא אבחן סיכון בהריון
- רופא משפחה שהתעלם מתסמינים של שבץ
- אורתופד שניתח ברך… רק שזו לא הייתה הברך הנכונה (וזה קרה, באמת)
איך בכלל מזהים שנפלתם לרשלנות? 5 שאלות שכדאי לשאול
- האם החמרה במצבי נבעה ישירות מהטיפול?
- הוזנחו תהליכים בסיסיים בטיפול?
- הרגשתי שהתייחסו אליי כ"סטטיסט" ולא כמטופל יחידני?
- לא הוסברו לי סיכונים מהותיים לפני פרוצדורה רפואית?
- רופא אחר בדיעבד אמר לי שהייתי צריך לקבל טיפול אחר?
אם ענית על לפחות שתיים מהשאלות בחיוב – כדאי לשקול ייעוץ משפטי רציני לבדיקת התיק.
המשולש הקדוש: עורך דין, מומחה רפואי – ואתם
בניגוד לסרטים על דרמות בתי חולים ומשפטים, במציאות תביעה של רשלנות רפואית בנויה על דיוק, סבלנות ו… כן – המון ניירת. אבל הסוד האמיתי להצלחה טמון בבחירת הצוות המוביל: עורך דין שמבין רפואה, יודע לתרגם את המונחים המסובכים למילים ברורות, אבל בעיקר – לא פוחד להתעמת עם מוסדות בריאות או חברות ביטוח.
עו"ד אזי כהן, למשל, לא רק מנוסה ברשלנות רפואית – אלא גם במאבקים מול קופות חולים, משרדי בריאות, יועצים בכירים ומוסדות רפואיים בתל אביב. זה לא קרב קל, אבל עם הצוות הנכון – הסיכוי לצדכם.
5 שאלות שכולם שואלים (ולא תמיד מקבלים עליהן תשובות טובות)
- כמה זמן יש לי להגיש תביעה?
ברוב המקרים – עד 7 שנים ממועד האירוע, אבל יש חריגים חשובים (למשל: אם לא ידעת שהיית קורבן לרשלנות עד שלב מאוחר יותר). - צריך עדים או ראיות?
כן, ובעיקר תיעוד רפואי ומומחה רפואי לתמיכה בטענה. - מה באמת הסיכוי לנצח בתביעה כזו?
עם ניהול נכון של עורך דין מנוסה – הסיכוי קיים. בלעדיו? כמעט אפס. - כמה זמן זה לוקח?
בין שנה לשלוש שנים, תלוי במורכבות התיק. - כמה זה עולה לי?
הרבה עורכי-דין עובדים באחוזים מהתוצאה – בלי תשלום מראש.
טוויסט בעלילה: לא תמיד שווה לתבוע (אבל כשכן – זה משנה חיים)
לא כל טעות רפואית מצדיקה תביעה. לפעמים הנזק קטן, לפעמים הקשר הסיבתי לא חזק, לפעמים פשוט אין את ההוכחות. אבל כשמדובר בפגיעה ממשית – פיזית, נפשית או כלכלית – התביעה לא רק עושה צדק: היא גם מונעת את המקרה הבא. מוסדות רפואיים "מרגישים" תביעות – ורק אז עושים שינוי.
מילה אישית לסיום – זה לא רק על כסף. זה תיקון.
נפגעתם? איבדתם אמון במערכת? התחושה שאיבדתם שליטה ולא יהיה מי שייקח אחריות – קשה מנשוא. אבל פה בדיוק נכנס עו"ד רשלנות רפואית טוב. הוא לא רק עוזר לכם להשיג פיצוי – הוא עוזר להחזיר תחושת שליטה על החיים.
עו"ד אזי כהן, שפועל בעיקר באזור תל אביב, פוגש כל שבוע אנשים שמרגישים אבודים, מבולבלים, מרוטים. אבל עם סבלנות, התמדה, והמון ניסיון – הדברים יכולים להשתנות. תביעת רשלנות רפואית מצליחה היא לא רק נצחון בבית משפט – היא ניצחון על הפחד והייאוש.
אז אם אתם מרגישים שמשהו בטיפול שעברתם "לא הרגיש נכון" – יכול מאוד להיות שאתם צודקים. ויתכן שזה הזמן לשיחה.
ולא, זה לא חייב להיות מסובך. רק לבחור את האדם הנכון שיילחם עבורכם.