עורך דין מומלץ לתביעת רשלנות רפואית: כל הפרטים כאן

נפלה טעות בלידה? ייתכן שמגיע לכם הרבה יותר ממה שחשבתם

רשלנות רפואית בהריון או בלידה – זה לא רק סרט רע, זו גם עילה לתביעה

ההיריון אמור להיות אחד הפרקים המרגשים והמשמעותיים בחיים, זמן של תקווה, ציפייה ובהלה קלה מול אינספור בדיקות וייעוצים. אבל מה קורה כשההתנהלות הרפואית משתבשת, ובמקום לחבוק תינוק בריא – המשפחה מתמודדת עם כאב, שאלות, ולעיתים נזק בלתי הפיך? ואם הרופא "רק טעה"? ובכן… אין דבר כזה "סתם טעות" כשמדובר בחיים של אחרים.

עורך הדין אזי כהן, שמתמחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית, מטפל במשך יותר מ-15 שנה בתיקי רשלנות רפואית – עם דגש מיוחד על מקרים שקרו בשלב הכי רגיש והכי פגיע: ההריון והלידה. הידע המשפטי שלו, יחד עם ניסיון קליני והיכרות עם הצדדים הכי עדינים של המערכת הרפואית, הופכים את הפנייה אליו לבחירה שמביאה תוצאות, לא רק תקוות.

אז מה נחשב לרשלנות רפואית בלידה או בהריון?

לפעמים זה מתחיל בקטנה: איזו בדיקה שלא הוזמנה בזמן, אבחנה שהוחמצה, או אולי שימוש בפרוצדורה שלא התאימה למצב. אבל בשטח, ההשלכות עלולות להיות דרמטיות – גם עבור היולדת וגם עבור הילוד.

• אי אבחון של מומים בעובר – כאשר אולטרסאונד, סקירה או בדיקה גנטית לא התבצעו או פורשו לא נכון.
• השגחה לא מספקת במהלך ההיריון – למשל, אי איתור סוכרת הריונית, רעלת הריון או חסר של מי שפיר.
• שימוש לא מושכל בזירוז או ואקום בעת לידה – הליכים אלו דורשים שיקול דעת רפואי מדויק, כל חריגה עלולה להסב נזק קשה לתינוק.
• לידה מאוחרת מדי או ביצוע ניתוח קיסרי באיחור – שיתוק מוחין הוא תוצאה שכיחה ברשלנויות מן הסוג הזה.
• נזק לאם במהלך או אחרי הלידה – פגיעות ברחם, כשל בזיהוי דימום או קרע.

5 שאלות שקובעות אם יש לכם עילה לתביעה (ואם כן – כמה)

1. האם הייתה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת?
   במילים אחרות – האם הרופא פעל באופן שאינו מקובל על רוב המומחים באותו תחום?
2. האם נגרם נזק ממשי, פיזי או נפשי, לאם או לתינוק?
3. האם ניתן לקשור בין ההתנהלות הלקויה לבין הנזק שנגרם?
4. האם יש מסמכים רפואיים התומכים בטענה?
   תיעוד מסודר הוא בסיס לכל תביעה. בלי קבלות – אין מלחמה.
5. האם עברו פחות מ-7 שנים מאז האירוע?
   כמו גבינה צפתית – גם תביעות עלולות להתיישן.

עורך דין לרשלנות רפואית ש"מדבר רפואה" שווה לכם זהב

לא כל עורך דין שבקיא בנזיקין מבין את הדקויות שמרכיבות תיק של רשלנות רפואית. זו לא תביעה רגילה מהסרטים. זו עבודה שבין מדע לרגש – בין נתונים קליניים יבשים לסיפור חיים כואב. לכן, כשאתם שוקלים לפתוח תיק מהסוג הזה, שווה לבדוק אם לעורך הדין יש גם שפה רפואית ומיומנות קריאת תיקים שמזכירה יותר פתולוג מאשר משפטן.

מה ההבדל בין "נזק עצוב" ל"נזק עם פיצוי של 2.4 מיליון שקל"? שניים:

• יכולת תיעוד ואיסוף ראיות – עורך הדין הנכון ידע אילו מסמכים נדרשים, באילו מומחים להתייעץ וכיצד לבנות את הסיפור העובדתי כך שישכנע גם שופט עייף ברביעי בצהריים.
• מיקוד בבתי דין שעוסקים ברשלנות רפואית – לא כל שופט מבין באקו דופלר או קצב לב עוברי. הכוונה נכונה – היא כל ההבדל.

האם בכלל משתלם לתבוע?

שאלה לגיטימית. ואכן, תביעת רשלנות רפואית היא תהליך לא קצר, שדורש גב מקצועי, סבלנות ולעיתים גם אומץ ציבורי. אבל כשמדובר בנזק חמור, חיים שלמים שמושפעים – הפיצוי יכול לשנות גורלות: ממשפחה שמתמודדת עם צרכים מיוחדים ללא תמיכה, למשפחה עם מענק שמאפשר התאמה, טיפול, ולפחות – שקט כלכלי.

רגע רגע – מה הסכומים בפועל?

כל מקרה נבחן לגופו, אבל הנה טווחים שבאמת מתרחשים:

• פגיעה בלידה שגרמה לשיתוק מוחין: 2–5 מיליון ₪
• אובדן פוריות עקב כשל רפואי: 500,000–1.5 מיליון ₪
• אי אבחון מום גנטי חמור בילוד: 1.2–3 מיליון ₪

אל תשכחו: הרבה מהפיצויים כוללים גם החזרי הוצאות רפואיות, אובדן כושר השתכרות, עוגמת נפש והוצאות טיפול עתידיות.

ואם זה "כמעט קרה", אבל לא קרה? מה אז?

זו שאלת מיליון הש"ח. אם לא נגרם נזק בפועל – אין עילה לתביעה נזיקית, גם אם הרופא פישל בענק. תביעות רשלנות רפואית מחייבות הוכחת נזק ממשי שמיוחס ישירות לרשלנות. עם זאת, לפעמים יש עילות אחרות כמו פגיעה בפרטיות, הלם נפשי ועוד. כדאי מאוד לבדוק – אל תחליטו לבד שזה "לא שווה" תביעה.

למה דווקא אזי כהן?

בין התיקים המורכבים ביותר בתחום נזקי גוף, תיק של רשלנות רפואית בהריון ובלידה הוא מהמאתגרים ביותר – משפטית, רגשית ואנושית. אזי כהן מייצג משפחות שהפכו את הכאב שלהן למשהו גדול יותר. מאות לקוחות שעברו איתו תהליך, מספרים שלא רק קיבלו פיצויים – אלא גם תחושת צדק אמיתית.

אזי כהן מגיע לתיק כמו מנתח: בזהירות, בחדות, בלי משחקים ובלי דרמה מיותרת. ויחד עם זה – הוא גם זוכר כל שם של כל ילד בתיק. כי כשמדובר בחיים, זה לא רק אותיות בחוק – אלא אנשים בשר ודם.

כמה שאלות מהשטח – ותשובות בגובה העיניים

• עשינו הכל דרך קופת החולים. זה נחשב מוסד ציבורי או פרטי?
  קופ"ח היא מוסד ציבורי – המשמעות היא סוג ההליך והיכן מנהלים אותו. אבל זה לא גורע מהאחריות שלה, ואפשר לתבוע גם אותה וגם את הרופא.
• אם עברו 8 שנים מאז הלידה – כבר מאוחר מדי?
  לכאורה כן. אבל במקרים שבהם הנזק "מתגלה באיחור" – יש חריגים. שווה לבדוק לעומק.
• כמה זמן נמשכת תביעה כזו?
  בין שנה וחצי לשלוש שנים – תלוי בתגובה של הצד השני ובמורכבות הרפואית.
• ומה אם אנחנו לא יכולים לממן מומחים רפואיים?
  משרדים מובילים, כמו של עו"ד אזי כהן, נושאים לעיתים בעלויות ראשוניות כדי לאפשר פתיחת תיק. אל תוותרו מראש.
• אם חווינו טראומה בלידה אך התינוק בריא – מה הסיכוי לתביעה?
  תביעות על נזק נפשי נמצאות בקו תפר עדין. צריך לבחון את עומק הטראומה, מידת הרשלנות והאם יש תיעוד פסיכיאטרי/טיפולי רלוונטי.

ולסיום – הצדק לא תמיד מהיר, אבל כשהוא מגיע… הוא מביא איתו הקלה שנמשכת חיים שלמים

הבן אדם האחרון שאתם רוצים ללוות אתכם במסע הזה הוא עורך דין רשלן בעצמו. לכן, בבחירה בעו"ד אזי כהן אתם לא מקבלים רק ייצוג משפטי – אתם מקבלים יד מקצועית, רגישה וחדה שמבינה את גודל המעמד, ויודעת לקחת כאב גדול – ולהפוך אותו לדין, צדק ולפיצוי.

אז כן, ברור שזה לא פשוט. כן, זה עוד התעסקות בזמן שמשפחה רק מנסה לשרוד. אבל לפעמים, מהלך קטן היום – מציל שנים קדימה. ואם כבר לוקחים עורך דין – אז אחד שבאמת יודע איפה ללחוץ, איפה לדרוש, ואיך לנצח.

כי כשזה מגיע ללידה – אין מקום לרשלנות. וכשזה מגיע לצדק – אין מקום לפשרות.