הקדמה – כשמקדחה עושה יותר נזק מתועלת
עובדים רבים בענפי הבנייה, התעשייה והחקלאות משתמשים יום־יום בכלים רוטטים – מקדחות, פטישי חציבה, מסורים ועוד. הם אמנם עושים את העבודה, אבל לפעמים משאירים אחריהם "מזכרת" לא נעימה: כאבים בידיים, נימול, חולשה, ולעיתים אפילו פגיעה עצבית או כלי דם.
השאלה הגדולה היא: האם פגיעה כזו מוכרת כתאונת עבודה? ואם כן – מה הפיצוי שמגיע?
מה אומר החוק?
ביטוח לאומי לא מסתכל על זה כ"תאונה קלאסית" (כמו נפילה מהסולם), אלא תחת הקטגוריה של "מחלת מקצוע" או "מיקרוטראומה".
-
מחלת מקצוע – אם הפגיעה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שבתקנות הביטוח הלאומי (למשל תסמונת ריינו או פגיעה עצבית עקב רעידות).
-
מיקרוטראומה – מצב שבו העבודה כוללת מאות ואלפי "מכות קטנות" לגוף (כל רטט כזה הוא פגיעה זעירה), ובסוף זה מצטבר לנזק אמיתי.
בית הדין לעבודה קבע לא פעם שעובד שנחשף לרעידות חוזרות ונשנות במשך שנים – יכול בהחלט להיות מוכר כנפגע עבודה.
אילו פגיעות מוכרות?
הספרות הרפואית וגם הפסיקה מכירים בכמה ליקויים עיקריים:
-
תסמונת ריינו (Raynaud’s phenomenon) – הידיים "מתבהרות", קרות, כואבות אחרי שימוש בכלים רוטטים.
-
פגיעה עצבית (נוירופתיה) – נימול, אובדן תחושה או חולשה בכף היד.
-
פגיעה במפרקים – כאבים כרוניים ושחיקה.
-
פגיעה בכלי דם – ירידה בזרימת הדם לאצבעות.
איך מוכיחים?
כדי שביטוח לאומי יכיר בפגיעה:
-
צריך להראות שהשימוש בכלים הרוטטים היה חלק מהותי מהעבודה.
-
להביא חוות דעת רפואית שמסבירה את הקשר בין העבודה לנזק.
-
להראות רצף זמנים – שימוש יומיומי, לאורך שנים, ולא "פעם ב…".
דוגמאות מהפסיקה
-
עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר שמש – עובד במפעל מתכת שנחשף לרעידות מתמשכות הוכר, ובית הדין קבע שהפגיעה נובעת ממיקרוטראומה.
-
עב"ל 57714-11-16 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי – פועל שעבד שנים עם פטישי חציבה, אובחן עם תסמונת ריינו. נקבע קשר סיבתי והפגיעה הוכרה.
-
ב"ל 20542-12-11 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי – עובד קבלן בניין שנגרמה לו נוירופתיה עקב שימוש במקדחות ופטישים – הוכר ונפסקו לו אחוזי נכות.
כמה אחוזי נכות אפשר לקבל?
כמו תמיד – זה תלוי בעוצמת הפגיעה ובבדיקה רפואית:
-
ירידה בתחושה באצבעות: לרוב סביב 5%–10% נכות.
-
תסמונת ריינו בדרגה בינונית: 10%–20% נכות.
-
פגיעה עצבית עם חולשה משמעותית: אפילו 30% נכות ומעלה.
💡 חשוב לדעת: גם נכות חלקית (נגיד 10%) יכולה לזכות בקצבה או מענק חד־פעמי, תלוי באחוזים הכוללים.
מה עושים בפועל?
-
פונים לרופא תעסוקתי – כדי לקבל תיעוד ראשוני.
-
מגישים תביעה לנפגעי עבודה בביטוח לאומי.
-
אם יש דחייה – מערערים לבית הדין לעבודה.
-
במקביל, אם יש מעסיק אחראי שלא דאג לציוד מגן – אפשר לשקול תביעה נזיקית בבית משפט אזרחי.
טיפים חשובים לעובדים
-
תתעדו כמה שיותר – שעות עבודה, סוג הכלים, תלונות רפואיות.
-
אל תוותרו אם דחו אתכם בפעם הראשונה – חלק גדול מהמקרים מתקבל רק אחרי ערעור.
-
לכו עם ליווי מקצועי – עו"ד שמכיר את התחום יכול לשנות את התוצאה לגמרי.
סיכום – רטט בעבודה לא חייב להיות רטט בכיס
עבודה עם כלי רוטט יכולה לגרום לפגיעה מצטברת בידיים ובכלי הדם. החדשות הטובות: ביטוח לאומי ובתי הדין כבר מכירים בזה.
אם אתם סובלים מתסמינים כאלו – אל תישארו לבד עם הכאב. תיעוד רפואי נכון ותביעה מסודרת יכולים להביא לכם הכרה, אחוזי נכות, וקצבה שמגיעה לכם.