אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית כרונית, המתבטאת בהתקפים פרכוסיים חוזרים ונשנים. מעבר לאתגר הבריאותי, לאנשים עם אפילפסיה יש גם קשיים יומיומיים בתפקוד, בתעסוקה ובחיי החברה. לכן עולה לא פעם השאלה – האם מי שסובל מאפילפסיה זכאי לקצבת נכות כללית מביטוח לאומי?
במאמר זה נסקור בצורה פשוטה ובהירה איך ביטוח לאומי מתייחס לאפילפסיה, מה הקריטריונים לקבלת אחוזי נכות, ומה התנאים שצריך למלא כדי לקבל קצבה חודשית.
מהי אפילפסיה וכיצד היא משפיעה על חיי היום־יום?
אפילפסיה אינה מחלה אחת אלא קבוצה של מצבים נוירולוגיים, שבהם יש פעילות חשמלית לא סדירה במוח. התוצאה – התקפים חוזרים, שיכולים להופיע בתדירות גבוהה או נמוכה מאוד.
ההתקפים משפיעים על התפקוד בדרכים שונות:
-
חוסר יכולת לנהוג או לעבוד במקצועות מסוימים.
-
סיכון לפציעות עקב נפילות או איבוד הכרה.
-
השפעות נפשיות – חרדה, דיכאון או בושה חברתית.
-
מגבלות בתעסוקה – מעסיקים רבים מתקשים לשלב חולים אפילפטיים.
כל אלה הופכים את המחלה לא רק לבעיה רפואית אלא גם לבעיה תפקודית, ולכן היא נמצאת ברשימת הליקויים הרפואיים המזכים באחוזי נכות בביטוח לאומי.
איך ביטוח לאומי קובע אחוזי נכות רפואית לאפילפסיה?
ביטוח לאומי פועל לפי ספר הליקויים, שבו מוגדרים אחוזי הנכות הרפואית לפי חומרת ותדירות ההתקפים:
קריטריונים עיקריים:
-
התקפים יומיומיים או כמעט יומיומיים – 80% נכות.
-
התקפים אחת לחודש או יותר – 40%–60% נכות.
-
מספר התקפים מועט בשנה (למשל 2–3) – 10%–20% נכות.
-
אפילפסיה מאוזנת תרופתית, ללא התקפים – לרוב 0%–10%.
במילים אחרות – ככל שהתדירות והחומרה עולות, כך גם אחוזי הנכות.
נכות רפואית לעומת אי־כושר – ההבדל שחשוב להכיר
כדי לקבל קצבת נכות כללית, לא מספיק שתקבע נכות רפואית כלשהי. החוק קובע שני מבחנים עיקריים:
-
נכות רפואית – צריך להגיע ל־60% ומעלה (או 40% אם יש ליקוי אחד בשיעור 25% ומעלה).
-
אי־כושר להשתכר – ועדה נפרדת בוחנת עד כמה המצב הרפואי משפיע על יכולת ההשתכרות. נדרש אי־כושר של 50% ומעלה.
כלומר, מי שיש לו שלושה התקפים בשנה בלבד – יקבל אולי 10%–20% נכות רפואית, וזה לא מספיק לקצבה. לעומת זאת, מי שיש לו התקפים חודשיים, עלול להגיע ל־40%–60% נכות רפואית, ואז יש סיכוי אמיתי לקבלת הקצבה, אם יוכיח שגם הכושר לעבוד נפגע.
דוגמה מהחיים – אפילפסיה קלה לעומת אפילפסיה קשה
-
דני, בן 35, חווה שלושה התקפים בשנה. מבחינה רפואית הוא מקבל 10% נכות בלבד. המשמעות: הוא לא זכאי לקצבת נכות כללית, אלא אם יש לו ליקויים נוספים (למשל בעיות נפשיות או מחלות נוספות).
-
שרון, בת 28, סובלת מהתקפים חודשיים ואינה מצליחה להחזיק בעבודה סדירה. במקרה כזה ייתכן שתיקבע לה 50% נכות רפואית ואי־כושר מלא, ולכן היא כן תוכל לקבל קצבה חודשית.
אילו מסמכים חשוב להגיש בתביעה?
כמו בכל תביעה לנכות כללית, גם כאן המשקל של המסמכים הרפואיים עצום:
-
חוות דעת נוירולוגית עדכנית.
-
תיעוד של תדירות ההתקפים – למשל רישום רפואי או אישורי מיון.
-
בדיקות EEG או MRI המעידות על המחלה.
-
דו"ח מעקב תרופתי – האם המטופל מקבל טיפול סדיר, האם יש תופעות לוואי.
-
מכתבי שחרור מבית חולים אחרי התקפים.
מי שמצרף תיעוד מפורט, מגדיל משמעותית את הסיכוי שהוועדה הרפואית תאמין למצבו.
טעויות נפוצות בתביעות נכות על רקע אפילפסיה
-
אי־תיעוד של ההתקפים – אם לא מגיעים עם הוכחות כתובות, הוועדה תתקשה לקבוע נכות גבוהה.
-
הגשה בלי חוות דעת מומחה – חוות דעת נוירולוגית רצינית משנה את התמונה.
-
התמקדות רק באפילפסיה – לעיתים קיימים ליקויים נוספים (כמו חרדה, בעיות גב, או דיכאון), ואם לא מציינים אותם – מפסידים אחוזי נכות נוספים.
-
הסתפקות בהחלטת הוועדה הראשונה – הרבה תביעות נדחות או נקבעים אחוזים נמוכים מדי, ודווקא בערעור ניתן לשפר את התוצאה.
מה עושים אם ביטוח לאומי דחה את התביעה?
הדרך לא נגמרת בהחלטה ראשונית:
-
ערעור פנימי לוועדה רפואית לעררים – תוך 60 יום.
-
ערעור לבית הדין האזורי לעבודה – אם יש טעות משפטית או התעלמות מראיות.
-
פתיחת תביעה מחדש – אם חל שינוי רפואי משמעותי (למשל עלייה בתדירות ההתקפים).
שאלות נפוצות על אפילפסיה ונכות כללית
האם אפילפסיה מזכה אוטומטית בקצבה?
לא. הזכאות תלויה בתדירות ההתקפים ובפגיעה בכושר ההשתכרות.
האם אפשר לקבל פטור ממס הכנסה בגלל אפילפסיה?
רק אם נקבעו אחוזי נכות רפואית משוקללים של 90% ומעלה, או 100% באחד הסעיפים. אפילפסיה לבדה כמעט לא מביאה לכך, אלא אם היא חלק מתמונה רפואית רחבה יותר.
האם ילדים עם אפילפסיה זכאים לקצבה?
כן. ילדים עד גיל 18 יכולים להגיש תביעה לקצבת ילד נכה, בהתאם לחומרת המחלה ותלותם בהורים.
מה לגבי חיילים עם אפילפסיה?
אם אפילפסיה פרצה בתקופת השירות, ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון (אגף השיקום), ולא לביטוח לאומי.
טיפים חשובים לניהול תביעה מוצלחת
-
רשמו יומן התקפים – ציינו תאריכים, משך ההתקף ותוצאותיו.
-
שלבו חוות דעת פסיכיאטרית – במקרים רבים יש השלכות נפשיות שיכולות להוסיף אחוזים.
-
הגישו את כל הבדיקות יחד – אל תתנו לוועדה לומר שחסר מידע.
-
אל תוותרו על ערעור – אחוז גבוה מהמבוטחים מקבלים שיפור בהחלטה בערעור.
-
התייעצו עם עו"ד או יועץ זכויות – המומחיות והניסיון שלהם יכולים להכריע את התוצאה.
סיכום – אפילפסיה היא לא סוף הדרך, אבל חשוב לדעת את הכללים
אפילפסיה יכולה להיות מגבלה משמעותית, אבל לא כל מי שסובל ממנה יקבל קצבת נכות כללית. כדי לקבל קצבה צריך:
-
להראות תדירות התקפים משמעותית.
-
להוכיח פגיעה בכושר ההשתכרות.
-
להגיש תיעוד רפואי מקיף.
מי שמנהל נכון את התביעה, מביא חוות דעת מקצועיות ומוכן לערעורים – מגדיל את סיכוייו לקבל הכרה וקצבה שתסייע לו לנהל חיים יציבים ובטוחים יותר.