100% נכות תפקודית וחישוב ריבית: המדריך המלא לפסק דין פלאס (ע"א 9499/07)

בתביעות נזיקין מורכבות, ובעיקר בתאונות דרכים קשות, מתעוררות שאלות רבות לגבי גובה הפיצוי. כיצד מחשבים עזרת צד ג'? מתי נכות רפואית הופכת לנכות תפקודית מלאה? ואיך מבצעים קיזוז נכון של תגמולי הביטוח הלאומי?

פסק הדין בעניין מימי פלאס נ' כלל חברה לביטוח (ע"א 9499/07) הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו בית המשפט העליון מתייחס לסוגיות אלו. המאמר הבא סוקר את עיקרי ההחלטה ומסביר מה ניתן ללמוד ממנה לתיקים עתידיים.

סיפור המקרה: מתאונה לנכות מלאה

 

המערערת, ילידת 1948, נפגעה בתאונת דרכים קשה בשנת 1998. התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לה שברים באגן ובגפיים, והיא נזקקה לכיסא גלגלים.

הוועדות הרפואיות קבעו למערערת נכות רפואית בשיעור של 82%. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי הנכות התפקודית שלה עומדת על 100%, ופסק לה פיצויים בסך של כמיליון ש"ח (לאחר ניכויים) . שני הצדדים, גם הנפגעת וגם חברת הביטוח, הגישו ערעור לבית המשפט העליון.

העיקרון המנחה: מתי בית המשפט העליון מתערב?

 

לפני שנצלול למספרים, חשוב להבין כלל ברזל בערעורים אזרחיים. השופט רובינשטיין מדגיש בפסק הדין כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהערכות הנזק של בית המשפט המחוזי.

ההתערבות תעשה רק בשני מקרים חריגים:

• כאשר סכום הפיצוי שנפסק הוא בלתי סביר באופן קיצוני.

• כאשר נפלה טעות בולטת וגלויה בהערכת הנזק.

במקרה של פלאס, בית המשפט העליון דחה את רוב טענות הצדדים לגבי גובה הפיצוי (כמו עזרת צד ג', ניידות והתאמת דיור), משום שהן התבססו על "אומדנה" סבירה של השופט בערכאה הראשונה.

נכות תפקודית: מתי 82% הופכים ל-100%?

 

חברת הביטוח טענה כי לא ייתכן שלאישה עם 82% נכות רפואית תיקבע נכות תפקודית של 100%. לטענתם, המערערת יכולה לעבוד בעבודות קלות, כמו תכשיטנות .

בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע הלכה חשובה:

• המבחן הוא המציאות: אישה המרותקת לכיסא גלגלים, זקוקה לעזרה ברחצה ושליטה בסוגרים, אינה יכולה להשתלב בשוק העבודה באופן ריאלי.

• הרקע האישי: בהתחשב בגילה ובעברה המקצועי (טבחית ומטפלת), הסיכוי שתמצא עבודה הוא אפסי. לכן, הנכות התפקודית (הכלכלית) היא מלאה .

הניצחון בערעור: חישוב ריבית והצמדה

 

למרות שרוב הערעור נדחה, המערערת זכתה בתיקון חשוב בנושא חישוב הריבית ("שערוך").

הבעיה

 

חברת הביטוח משלמת לנפגע "תשלומים תכופים" (מקדמות) במהלך השנים עד למתן פסק הדין. בסוף המשפט, מקזזים את הסכומים הללו מהפיצוי הסופי. השאלה היא: איך מחשבים את הריבית על הקיזוז?

הפסיקה

 

בית המשפט קבע עיקרון של סימטריה (שוויון):

1. אם הפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר נושא ריבית והצמדה – גם ניכוי התשלומים התכופים צריך לשאת ריבית והצמדה באותו אופן .

2. יש לשערך את הסכומים נכון ליום מתן פסק הדין, כדי למנוע עיוות בחישוב.

סוגיית "אבו סרייה" וניכוי ביטוח לאומי

 

אחת הסוגיות המורכבות בתיק נגעה להלכת "אבו סרייה". המערערת טענה כי תוחלת החיים שלה התקצרה ב-15%. לכן, היא תקבל פחות קצבאות מהביטוח הלאומי בפועל. לטענתה, לא הוגן שחברת הביטוח תנכה לה סכום מלא של קצבאות (כאילו תחיה חיים מלאים), בעוד שבפועל היא תקבל פחות.

החלטת בית המשפט

 

השופט רובינשטיין הודה כי הלכת אבו סרייה מעוררת קשיים ועלולה ליצור חוסר צדק . עם זאת, הערעור בנקודה זו נדחה מסיבה טכנית: לא הובאו נתונים מספיקים שמוכיחים כיצד בדיוק חושב ההיוון של הביטוח הלאומי .

ההישג של המערערת: נקבע כי ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי ישוערך (יוצמד למדד) נכון למועד הניכוי בפועל, ולא למועד כתיבת חוות הדעת האקטוארית. תיקון זה יכול להוסיף סכום משמעותי לפיצוי .

סיכום והמלצות

 

פסק דין פלאס (ע"א 9499/07) מלמד אותנו מספר שיעורים חשובים בניהול תביעות נזיקין:

• אל תבנו על הערעור: קשה מאוד לשנות קביעות עובדתיות (כמו גובה עזרת צד ג' או הוצאות ניידות) בבית המשפט העליון. את המאמץ העיקרי יש להשקיע בבית המשפט המחוזי.

• הקפידו על חישובי ריבית: הפרטים הקטנים של הצמדה וריבית על תשלומים תכופים וניכויי מל"ל יכולים להיות שווים כסף רב.

• נכות תפקודית: גם אם הוועדה הרפואית לא קבעה 100%, ניתן להגיע לנכות תפקודית מלאה אם מוכיחים חוסר מסוגלות תעסוקתית אמיתית.