ללא ביטוח, ללא רחמים? הטרגדיה של השליח הצעיר

 

ניתוח פסק דין ת"א 11113-09-15 – פלוני נ' קרנית

תאונות דרכים הן אירוע טראומטי, אך כשמתברר שלרכב הפוגע אין ביטוח חובה, הסיבוך המשפטי והכלכלי הופך לקריטי. פסק הדין של השופטת ארנה לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב עוסק במקרה קורע לב של נער שליח, שנפגע אנושות על אופנוע של המעסיק שלא היה מבוטח.

פסק הדין הזה הוא בית ספר לדיני נזיקין: הוא מלמד על היחסים המורכבים בין "קרנית" לביטוח הלאומי, על חשיבות בחירת מסלול התביעה הנכון, ועל חישוב פיצויים במקרים של 100% נכות.

הטרגדיה: חיים שנעצרו בגיל 16

 

התובע היה נער צעיר, בן 16.5 בלבד, שעבד כשליח. יום אחד, במהלך העבודה, הוא היה מעורב בתאונת דרכים קשה. התברר שהאופנוע עליו רכב, שהיה שייך למעסיק שלו, היה ללא ביטוח חובה בתוקף .

התוצאות היו הרסניות: הנער סבל מפגיעת ראש קשה, שברים מרובים ופגיעה רב-מערכתית. הוא נותר עם נכות רפואית של 100%, שיתוק, בעיות קוגניטיביות קשות והתפרצויות זעם.

מי משלם כשאין ביטוח? תפקידה של "קרנית"

 

במצב רגיל, תובעים את חברת הביטוח. כשאין ביטוח, נכנסת לתמונה "קרנית" – קרן ממשלתית שנועדה לפצות נפגעי תאונות דרכים שאין להם את מי לתבוע. אולם, לקרנית יש "זכות חזרה": היא משלמת לנפגע, ואז תובעת את הכסף ממי שהיה אחראי לכך שאין ביטוח (במקרה זה, המעסיק/בעל האופנוע).

המלכודת המשפטית: קרנית בנעלי המעביד

 

הסוגיה המשפטית המרתקת ביותר בפסק הדין נגעה לניכויים. הכלל בנזיקין אומר שאין כפל פיצוי. אם אדם מקבל כסף מהביטוח הלאומי (קצבת נכות), מנכים את הסכום הזה מהפיצוי שחברת הביטוח צריכה לשלם לו. אבל יש חריג: אם התאונה היא גם תאונת עבודה, והמזיק הוא לא המעביד ("צד שלישי"), הניזוק מקבל "בונוס" של 25% מהנזק, גם אם גמלאות הביטוח הלאומי מכסות את הכל.

מה קורה עם קרנית? בית המשפט קבע שקרנית נכנסת בנעלי המבטחת של המעביד. ולכן:

1. הביטוח הלאומי לא יכול לתבוע את קרנית (כי אסור לו לתבוע מעבידים ששילמו דמי ביטוח).

2. התובע לא זכאי לבונוס ה-25%.

3. יש לנכות מהפיצויים את מלוא תגמולי הביטוח הלאומי .

זוהי מכה כלכלית לתובע, אך זוהי הפרשנות הנכונה של החוק שנועדה להגן על מעסיקים (ובעקיפין על קרנית) מפני תביעות כפולות.

הטעות הגורלית: איזו קצבה לבחור?

 

התובע קיבל מהביטוח הלאומי קצבת "שירותים מיוחדים" (שר"מ). זו קצבה שמיועדת לנכים כלליים. אלא שכנפגע עבודה, הוא היה זכאי לקצבה אחרת, גבוהה הרבה יותר: "קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה". ההבדל בין הקצבאות שווה המון כסף.

הנתבעת (קרנית) טענה: "הוא בחר לא נכון. אנחנו רוצים לנכות לו מהפיצויים את הסכום הגבוה שהוא יכול היה לקבל, ולא את הסכום הנמוך שהוא מקבל בפועל". זה נקרא "ניכוי רעיוני".

התובע טען: "פקיד הביטוח הלאומי הטעה אותי והמליץ לי על המסלול הלא נכון".

פסיקת השופטת לוי: השופטת עשתה משפט שלמה. היא קבעה כי התובע אכן לא הקטין את נזקו ובחר לא נכון. מצד שני, הוא פעל בתום לב והסתמך על עצה (גרועה) של פקיד. הפתרון: פשרה. ינוכה חצי מההפרש בין הקצבאות לתקופת העבר. זהו איזון עדין בין האחריות האישית של הניזוק לבין חוסר ההוגנות שבהענשתו המלאה על טעות בירוקרטית.

המספרים: פיצויים במיליונים

 

פסק הדין חושף את הסכומים האדירים המעורבים בתיקי נזיקין של 100% נכות.

אובדן כושר השתכרות

 

התובע עובד כיום בעבודה חלקית ומוגנת ("סופר דוש"), שם משגיחים עליו. הנתבעת טענה שהוא יכול לעבוד. בית המשפט קבע שזו לא עבודה אמיתית אלא "חסד" של המעסיק. נקבע: אובדן כושר השתכרות מלא (100%). הפיצוי חושב לפי השכר הממוצע במשק, למרות שהיה נער שליח, מתוך הנחה שהיה מתקדם בחייו .

עזרת צד ג' (סיעוד)

 

זהו ראש הנזק היקר ביותר. נקבע כי בשל התפרצויות הזעם והמצב הקוגניטיבי, התובע צריך השגחה 24/7. הפיצוי חושב לפי עלות של מטפל זר + מטפל ישראלי מחליף בסופי שבוע. הסכום החודשי: 15,000 ₪. הסכום הכולל לעתיד: כ-4.7 מיליון ₪ .

סיכום הפיצוי

 

סך כל הנזק הוערך בכ-12.8 מיליון ש"ח. מסכום זה ינוכו מיליוני שקלים שהתובע מקבל ויקבל מהביטוח הלאומי. את היתרה (כמה מאות אלפי שקלים) תשלם קרנית, שתנסה לגבות אותם חזרה מהמעסיק הרשלן שלא ביטח את האופנוע.

---

שאלות ותשובות (FAQ) – פרשת קרנית

 

שאלה: מה קורה אם אני נפגע בתאונת דרכים ולנהג אין ביטוח? תשובה: החוק מגן עליך. אתה תובע את "קרנית". מבחינתך, זה כמו לתבוע חברת ביטוח רגילה. אתה תקבל את מלוא הפיצוי שמגיע לך. קרנית היא זו שתשבור את הראש מול הנהג שלא שילם ביטוח.

שאלה: האם תמיד כדאי לבחור במסלול "נפגע עבודה" בביטוח לאומי? תשובה: ברוב המקרים כן, כי הגמלאות שם גבוהות יותר. המקרה הזה מוכיח כמה חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה ולא להסתמך רק על פקידי המל"ל. בחירה לא נכונה של קצבה יכולה לעלות ביוקר בקיזוז הפיצויים.

שאלה: איך מחשבים פיצוי לילד או נער שלא הספיק לעבוד? תשובה: בדרך כלל לפי "השכר הממוצע במשק". בית המשפט מניח שלכל נער יש פוטנציאל להגיע לפחות לממוצע, אלא אם יש הוכחות חזקות אחרת. כאן, למרות שהיה שליח, חושב הפיצוי לפי הממוצע הכללי.

שאלה: מה זה "היוון"? תשובה: כשבית המשפט פוסק סכום כסף עבור 40 שנה קדימה (למשל, למטפל סיעודי), הוא לא נותן פשוט 15,000 כפול מספר החודשים. הוא מפחית סכום מסוים ("ריבית") כי אתה מקבל את כל הכסף היום במזומן ויכול להשקיע אותו.