כאשר מגישים תביעת נזקי גוף, אחת השאלות המרכזיות שיעסיקו את בית המשפט היא מהי מידת הפגיעה הרפואית שנגרמה לתובע, ואיזה אחוז נכות היא מותירה. במקרים רבים, הצדדים לא מגיעים להסכמה על כך מתוך חוות דעת פרטיות בלבד, ולכן נכנס לתמונה גורם מפתח: המומחה הרפואי מטעם בית המשפט. תפקידו של המומחה הזה, ומידת ההשפעה שיש לחוות דעתו על תוצאות התיק, הם נושא שכדאי להכיר לעומק לפני שמתחילים בהליך משפטי.
מדוע בכלל נדרש מומחה מטעם בית המשפט?
בתביעות נזקי גוף, כל צד יכול להגיש חוות דעת רפואית מטעמו – התובע יגיש חוות דעת שתומכת בגרסתו לגבי חומרת הפגיעה, והנתבע (בדרך כלל חברת ביטוח) יגיש חוות דעת נגדית, שלעיתים קרובות תעריך את הנכות בצורה מצומצמת יותר. כדי למנוע מצב שבו בית המשפט נדרש להכריע בין שתי חוות דעת "מוזמנות" ומגמתיות, קיימת אפשרות – ולעיתים חובה בהתאם לסוג ההליך – למנות מומחה ניטרלי, שאינו קשור לאף אחד מהצדדים, ואשר תפקידו לבחון את המסמכים הרפואיים ולגבש חוות דעת אובייקטיבית.
איך מתבצע הליך המינוי בפועל?
הליך מינוי המומחה נעשה בדרך כלל בשלב מוקדם יחסית של ההליך המשפטי, לאחר הגשת כתבי הטענות הראשוניים. הצדדים יכולים להציע רשימת מומחים מוסכמים, ואם אין הסכמה, בית המשפט הוא זה שבוחר את המומחה מתוך רשימה של רופאים מומחים בתחום הרלוונטי לפגיעה (אורתופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה ועוד, בהתאם לאופי הפגיעה הנטענת).
- המומחה מקבל לעיונו את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים – תיעוד מבתי חולים, קופות חולים, בדיקות הדמיה וסיכומי טיפול.
- לרוב נקבע לתובע תור לבדיקה גופנית אצל המומחה עצמו.
- לאחר הבדיקה והעיון במסמכים, המומחה מגיש חוות דעת כתובה הכוללת קביעת אחוזי נכות והתייחסות לקשר הסיבתי בין האירוע לפגיעה.
האם אפשר להתנגד למומחה שנבחר?
כן. במרבית ההליכים ניתנת לצדדים אפשרות להעלות התנגדות למינוי מומחה מסוים, למשל אם קיים חשש לניגוד עניינים, קרבה מקצועית לצד שכנגד, או ניסיון קודם שמעורר חשש למגמתיות. ההתנגדות צריכה להיות מנומקת ומוגשת בתוך פרק זמן קצוב מרגע קבלת ההודעה על זהות המומחה. חשוב לפעול במהירות ובליווי מקצועי בשלב הזה, שכן לאחר שהמינוי מאושר, קשה מאוד לשנות אותו בדיעבד.
מה קורה אם חוות הדעת לא מספקת אתכם?
לעיתים חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אינה תואמת את הציפיות, למשל כשהיא קובעת אחוז נכות נמוך משמעותית ממה שהתובע חש בפועל. במקרים כאלה קיימות מספר אפשרויות, בהתאם לנסיבות:
- הגשת שאלות הבהרה למומחה – זכות המאפשרת לצדדים לבקש ממנו להבהיר או להרחיב נקודות בחוות הדעת.
- בקשה לזימון המומחה לחקירה נגדית בבית המשפט.
- במקרים חריגים, בקשה למינוי מומחה נוסף או מומחה אחר, אם קיימת הצדקה ממשית לכך.
חשוב להבין שבפועל, בתי המשפט נוטים לתת משקל מכריע לחוות דעת המומחה מטעמם, ולכן הסיכוי לשנות את הקביעה שלו מצומצם יחסית, אלא אם מתגלה פגם מהותי בעבודתו או בממצאיו.
למה חשוב להתכונן לקראת הבדיקה אצל המומחה?
מכיוון שחוות הדעת של המומחה משפיעה באופן ישיר על גובה הפיצוי הסופי, מומלץ להגיע לבדיקה מוכנים: להביא את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לתאר בצורה מדויקת ועקבית את התלונות והמגבלות התפקודיות, ולא להמעיט או להגזים בתיאור המצב. פער בין התיעוד הרפואי הקיים לבין התלונות בעת הבדיקה עלול לפגוע באמינות התובע ובסופו של דבר בגובה הפיצוי.
סיכום
מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט הוא אחד השלבים המשמעותיים ביותר בתביעת נזקי גוף, ולעיתים קרובות הוא זה שמכריע את גורל התיק. הכרת התהליך, הזכויות העומדות לצדדים בשלב ההתנגדות והבהרה, וההבנה של המשקל הרב שיש לחוות הדעת – יכולים לסייע לתובעים להיערך נכון ולשמור על האינטרסים שלהם לאורך ההליך. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בנזקי גוף עוד לפני שלב מינוי המומחה, כדי להבטיח שההליך יתנהל בצורה המיטבית האפשרית.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.