תאונת דרכים לא פוגעת רק בגוף – היא פוגעת גם בכיס. אחד הראשים הכואבים ביותר עבור נפגעי תאונות דרכים הוא ההשלכה הכלכלית של הפגיעה: היעדרות מהעבודה, ירידה בהכנסה, ולעיתים אף פגיעה ביכולת ההשתכרות לטווח ארוך. במאמר זה נסביר כיצד מחושב הפיצוי על אובדן ימי עבודה, ומה חשוב לדעת כדי לממש את הזכויות באופן מיטבי.
מהו "אובדן השתכרות" בהקשר של תאונת דרכים?
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ונאלץ להיעדר מעבודתו – בין אם מדובר בשכיר, עצמאי או אף מובטל שהיה בהליכי קליטה לעבודה – נגרם לו נזק כלכלי ישיר. החוק מכיר בנזק זה כחלק מהפיצוי הכולל שמגיע לנפגע, לצד פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונזקים נוספים.
חשוב להבחין בין שני סוגי נזק:
- הפסד השתכרות לעבר – ההפרש בין ההכנסה שהייתה צפויה לנפגע ממועד התאונה ועד למועד מתן הפיצוי, לבין ההכנסה בפועל שהתקבלה (אם בכלל) באותה תקופה.
- הפסד השתכרות לעתיד – כאשר נותרה לנפגע נכות המשפיעה על יכולתו לעבוד או להשתכר כפי שהשתכר טרם התאונה, ניתן פיצוי גם בגין הפסדים עתידיים, המחושבים בהתאם לגיל, תקופת העבודה הצפויה ושיעור הנכות.
איך מחשבים את גובה הפיצוי?
חישוב הפיצוי אינו אחיד ותלוי בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה. בין הגורמים שנלקחים בחשבון:
- גובה השכר הממוצע של הנפגע בתקופה שקדמה לתאונה
- משך ההיעדרות בפועל מהעבודה
- קיומה של נכות זמנית או קבועה כתוצאה מהתאונה
- סוג העיסוק ומידת ההשפעה של הפגיעה על היכולת התפקודית
- האם מדובר בשכיר עם תלוש שכר סדיר, או בעצמאי שהכנסתו משתנה
לגבי עצמאים, החישוב מורכב יותר, שכן יש צורך להוכיח את רמת ההכנסה הצפויה באמצעות דוחות רואה חשבון, שומות מס והשוואה לתקופות דומות בעבר.
מה התפקיד של המוסד לביטוח לאומי?
נפגעי תאונות דרכים עשויים להיות זכאים, בכפוף לתנאים, לגמלת נפגעי תאונות דרכים מהמוסד לביטוח לאומי, המכסה חלק מהתקופה הראשונית שלאחר התאונה בה הנפגע אינו מסוגל לעבוד. חשוב לדעת כי תשלומים אלו נלקחים בחשבון בעת קביעת הפיצוי הסופי מחברת הביטוח, על מנת למנוע כפל פיצוי. לכן מומלץ לפעול במקביל גם מול הביטוח הלאומי וגם מול חברת הביטוח, ולתעד את כל הפניות וההחלטות שהתקבלו.
אילו מסמכים חשוב לשמור?
כדי להוכיח את הנזק הכלכלי בצורה מיטבית, מומלץ לאסוף ולשמור:
- תלושי שכר או דוחות הכנסה לתקופה שקדמה לתאונה
- אישורי מחלה ומסמכים רפואיים המעידים על תקופת אי הכושר
- מכתבים מהמעסיק המפרטים את היעדרות העובד ואת השפעתה על השכר
- אסמכתאות לתשלומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי
- מסמכים המעידים על ניסיון לחזור לעבודה, אם היה, ועל הקשיים שנתקלו בהם
מה קורה כאשר הנפגע לא חוזר לתפקוד מלא?
במקרים בהם נותרה לנפגע נכות המשפיעה על תפקודו התעסוקתי, נדרשת לרוב חוות דעת רפואית לצורך קביעת שיעור הנכות ומידת השפעתה על כושר ההשתכרות. ככל שהנכות משמעותית יותר, כך גדל משקלו של רכיב הפיצוי העתידי בחישוב הכולל. במקרים מסוימים ניתן פיצוי גם בגין "הפסד כושר השתכרות" גם אם הנפגע ממשיך לעבוד, אך בתפקיד או בהיקף מצומצם יותר מאשר קודם לתאונה.
לסיכום
הפיצוי על אובדן ימי עבודה הוא מרכיב מרכזי וחשוב בתביעת נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים, אך הוכחתו דורשת תיעוד מסודר ומדויק. נפגעים המתמודדים עם השלכות כלכליות בעקבות תאונה מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי, על מנת לוודא שכלל הזכויות המגיעות להם – לרבות אלו הקשורות בהפסד השתכרות לעבר ולעתיד – מקבלות ביטוי מלא בתביעה.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.