כאשר חושבים על תאונת דרכים, רבים מדמיינים התנגשות בין שני כלי רכב. אך בפועל, חלק ניכר מהנפגעים בתאונות דרכים הם הולכי רגל – אנשים שחצו כביש, המתינו לאוטובוס, ירדו מהמדרכה או אפילו עמדו בחניה כאשר נפגעו מרכב חולף. החוק בישראל מתייחס להולכי רגל כאל "נפגעים" לכל דבר ועניין, ולעיתים קרובות הם זכאים לפיצוי גבוה יחסית, שכן הפגיעה בהם נוטה להיות קשה במיוחד.
מתי הולך רגל נחשב "נפגע תאונת דרכים"?
החוק מגדיר "תאונת דרכים" באופן רחב יחסית, וכולל בתוכו גם מקרים שבהם הולך רגל נפגע ממגע עם רכב מנועי בתנועה, מרכב שהוחל בהפעלתו, ואף במצבים מסוימים הקשורים לשימוש ברכב גם כשאינו בתנועה בפועל. כך למשל, מי שנפגע בעת חציית כביש, מי שנפגע מדלת רכב שנפתחה לפתע, ואף הולך רגל שנפגע מרכב שהחליק או איבד שליטה – עשויים להיכלל בגדר נפגעי תאונת דרכים הזכאים לפיצוי.
חשוב להבהיר: גם אם ההולך רגל "אשם" חלקית בתאונה – למשל חצה במקום לא מורשה – הדבר אינו שולל באופן אוטומטי את זכאותו לפיצוי. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא חוק של אחריות מוחלטת (ללא אשם), כך שברוב המקרים אין צורך להוכיח "אשמה" של הנהג כדי לקבל פיצוי, אלא רק להוכיח שמדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
ממי מקבלים את הפיצוי?
הגורם המשלם את הפיצוי להולך הרגל הנפגע הוא לרוב חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה. ביטוח החובה הוא ביטוח שחובה על כל כלי רכב לשאת בו, והוא נועד בדיוק למקרים כאלה – להבטיח כי כל נפגע מתאונת דרכים, בין אם נהג, נוסע או הולך רגל, יקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו.
- אם זוהה הרכב הפוגע – התביעה מוגשת כנגד חברת הביטוח שלו.
- אם מדובר במקרה של פגע וברח ולא אותר הרכב הפוגע – ניתן לפנות לקרן הפיצויים הייעודית הפועלת למקרים כאלה.
- אם לרכב הפוגע לא היה ביטוח חובה תקף – גם אז קיימת לרוב דרך לקבלת פיצוי באמצעות אותה קרן.
מה כולל הפיצוי להולך רגל שנפגע?
הפיצוי לנפגע תאונת דרכים, כולל הולך רגל, נועד לכסות מגוון רחב של נזקים, בהתאם לנסיבות המקרה ולחומרת הפגיעה:
- הוצאות רפואיות – טיפולים, ניתוחים, תרופות, שיקום ופיזיותרפיה.
- הפסד השתכרות – בגין ימי עבודה שאבדו בתקופת ההחלמה, ובמקרים של נכות גם פגיעה בכושר ההשתכרות העתידי.
- כאב וסבל – פיצוי בגין הסבל הפיזי והנפשי שנגרם כתוצאה מהפגיעה.
- עזרת צד ג' – במקרים בהם הנפגע נזקק לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות בתקופת ההחלמה.
- הוצאות נלוות – הסעות לטיפולים, התאמות בבית במקרה הצורך, ועוד.
חשוב לציין כי הולכי רגל, בשל מנגנון הפגיעה הישיר (לרוב מגע ישיר עם הרכב ולא בתוך "כלוב מגן" כמו נהג או נוסע), סובלים לא פעם מפציעות קשות יחסית – שברים, פגיעות ראש, פגיעות בעמוד השדרה ועוד. חומרת הפגיעה משפיעה ישירות על גובה הפיצוי הנפסק.
מה חשוב לעשות מיד לאחר התאונה?
הצעדים הראשונים לאחר פגיעה כהולך רגל יכולים להשפיע משמעותית על סיכויי קבלת הפיצוי ועל גובהו:
- לפנות מיידית לטיפול רפואי ולתעד את כל הפציעות והאבחנות.
- לנסות לזהות את הרכב הפוגע ואת פרטי הנהג, ואם אפשר – גם עדים למקרה.
- לדווח למשטרה, במיוחד במקרים של פגיעה חמורה או כאשר הנהג נמלט מהמקום.
- לשמור כל מסמך רפואי, קבלה והוצאה הקשורה לתאונה.
- להימנע ממתן הצהרות או חתימה על מסמכים מול חברת הביטוח לפני התייעצות עם עורך דין.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
תביעות של הולכי רגל עשויות להיות מורכבות יותר מבחינה ראייתית, במיוחד כשמדובר בזיהוי הרכב הפוגע או בקביעת הנסיבות המדויקות של התאונה. עורך דין המתמחה בתחום יכול לסייע באיסוף הראיות הנדרשות, בהערכת גובה הנזק הראוי, ובניהול המגעים מול חברת הביטוח או קרן הפיצויים, כדי להבטיח שהנפגע יקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו בהתאם לנסיבות המקרה.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.