פריצת דיסק או בלט דיסק – תאונת עבודה במסווה?

קודם כל – מה זה בכלל דיסק?

למרות שזה נשמע כמו חלק חילוף לרכב, ה"דיסק" שלנו הוא לא משהו שמחליפים בקלות במוסך.
בין כל שתי חוליות בעמוד השדרה נמצא דיסק בין־חולייתי, מין "בולם זעזועים טבעי" שעשוי מסחוס.
כשאנחנו צעירים – הדיסק גמיש ואלסטי. עם השנים (או עם הרבה הרמות כבדות, כפיפות ותנוחות לא בריאות), הוא נשחק.

🔹 בלט דיסק – הדיסק בולט החוצה, לוחץ קצת על העצבים, אבל עדיין שלם.
🔹 פריצת דיסק – חלק מהחומר שבתוך הדיסק פורץ החוצה, לוחץ על שורש עצב וגורם לכאבים, נימולים ואפילו שיתוק חלקי.

בפשטות: בלט זה "נורה צהובה", פריצה זה "נורה אדומה".

---

תאונת עבודה או מחלת מקצוע – איך מבדילים?

בביטוח לאומי יש שתי דלתות עיקריות:

1. תאונת עבודה "חד־פעמית" – נפלת, הרמת משקל כבד, סחבת מנוע של מזגן במדרגות ופתאום קראק – כאבים חדים, ואתה מוצא את עצמך בחדר מיון. זה תרחיש קלאסי שבו יכירו בפריצת דיסק כתאונת עבודה.

2. מחלת מקצוע או "מיקרוטראומה" – מצב מתמשך, שבו אדם עבד שנים בהעמסת משאות, נהג אוטובוס שישב על כיסא קופצני, או פועל פס ייצור שעשה שוב ושוב את אותה תנועה. כאן לא מדובר באירוע אחד, אלא במאות ואלפי "מכות קטנות" שגרמו לנזק מצטבר. בתי הדין קוראים לזה "תורת המיקרוטראומה".

---

מה אומרת הפסיקה?

בתי הדין לעבודה כבר עסקו בעשרות (ואולי מאות) תביעות של עובדים עם פריצות ובלטי דיסק.

📌 דוגמה 1: נהג משאית שהרים שקי מלט ונפגע בגב – בית הדין קבע שמדובר בתאונת עבודה מובהקת, כי היה אירוע חד וברור.

📌 דוגמה 2: פועל ייצור שטען שבמשך 20 שנה הוא ביצע תנועות כפיפה והרמה חוזרות ונשנות – נקבע שמדובר במיקרוטראומה, והכירו בו כנפגע עבודה.

📌 דוגמה 3: עובד הייטק שישב שנים מול מחשב – כאן קשה יותר להוכיח, כי "ישיבה" נתפסת כפעולה לא מזיקה במיוחד. עם זאת, במקרים שבהם הוכח שהייתה תנוחה לא ארגונומית ותיעוד רפואי רציף – גם מקרים כאלה זכו בהכרה.

המסקנה? הרבה תלוי בראיות – תיעוד רפואי סמוך לאירוע, עדויות של עובדים נוספים, ותיאור מדויק של אופי העבודה.

---

איזה נכות מקבלים על פריצת דיסק?

בביטוח לאומי הנכויות על בעיות גב מופיעות ב"תוספת לליקויים".

• כאב גב בלבד בלי ממצאים נוירולוגיים → 0%–10%.

• הגבלה בתנועות הגב → 10%–20%.

• הקרנה לרגליים, נימולים, חולשה → 20%–40%.

• פגיעה עצבית חמורה או ניתוחים חוזרים → אפילו 60% ומעלה.

כלומר – לא כל פריצה מבטיחה נכות גבוהה. צריך להראות את ההשלכה התפקודית – כמה זה באמת מפריע לחיים ולעבודה.

---

טיפים פרקטיים – איך מוכיחים?

1. תיעוד רפואי סמוך לאירוע – אם זה תאונה, חשוב ללכת מיד למיון או לרופא, ולציין שהכאב התחיל בזמן העבודה.

2. עדויות – חבר לעבודה שראה אותך מתכופף, מרים, או מגיב בכאב פתאומי.

3. רצף טיפולי – ביקורים אצל רופאים, פיזיותרפיה, צילומים (MRI, CT). רצף = אמינות.

4. תיאור מפורט של העבודה – כמה שעות ביום אתה מרים, כמה פעמים מתכופף, משקלים וכו'.

---

ומה עם פיצוי מבית המשפט?

מעבר לביטוח לאומי, במקרים מסוימים אפשר גם לתבוע את המעסיק על רשלנות – למשל אם לא סיפק ציוד מגן, לא דאג להדרכה או העמיס עליך משאות בלתי סבירים. כאן הפיצוי יכול לכלול כאב וסבל, אובדן שכר, עזרה בבית ועוד.

---

מילה לסיום – ולגב שלכם

פריצת דיסק היא לא סוף העולם, אבל היא בהחלט יכולה לשנות חיים.
מי שנפגע בעבודה – לא צריך להרגיש שהוא "ממציא". בתי הדין כבר מכירים בקשר הברור בין עבודה פיזית מתמשכת לבין בעיות גב.

המפתח הוא לא לוותר: לא לוותר על תיעוד, לא לוותר על זכויות, ובעיקר – לא להרים לבד מקרר של שלוש דלתות רק כי החבר לא בא לעזור 😅.

---

📌 לסיכום:

• פריצת דיסק יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה – חד פעמית או מיקרוטראומה.

• אחוזי נכות משתנים בהתאם לחומרה ולפגיעה התפקודית.

• בתי הדין כבר הכירו בעשרות מקרים – יש סיכוי אמיתי.

• תיעוד רפואי ועדויות = מפתח להצלחה.