מבוא: המחלה שמצריכה תשומת לב כפולה
סוכרת היא מחלה כרונית שמאופיינת ברמות סוכר גבוהות בדם. למרבה הפשטות, היא מתחלקת לסוג 1 (תלוי אינסולין) וסוג 2 (לא תלוי אינסולין, אך דורש טיפול תרופתי ולעיתים אינסולין).
לכאורה, מדובר במחלה נפוצה יחסית – אך ההשפעה שלה על חיי היומיום ועל כושר העבודה יכולה להיות דרמטית. הרבה חולים חושבים שסוכרת "לא מזכה בנכות כללית", אך הסיבוכים של המחלה הם אלו שקובעים את הזכאות.
במאמר זה נסקור: איך נקבעת נכות כללית בסוכרת, מהם הקריטריונים בביטוח לאומי, טעויות נפוצות, פסיקות בתי דין וטיפים למקסום הסיכוי לקבלת קצבה.
סוגי סוכרת והשפעתם על התפקוד
סוכרת סוג 1:
-
מופיעה לרוב בילדות או גיל ההתבגרות.
-
דורשת אינסולין יומיומי, ניטור קפדני של סוכר ותזונה קפדנית.
-
סיבוכים נפוצים: פגיעה בכליות, ראייה, עצבים, לב וכלי דם.
סוכרת סוג 2:
-
נפוצה בעיקר בגיל המבוגר.
-
נגרמת לעיתים משילוב של תורשה, תזונה, חוסר פעילות והשמנה.
-
יכולה להתפתח לאורך שנים ולגרום לאותם סיבוכים כמו סוג 1.
סיבוכים עיקריים שמשפיעים על כושר העבודה:
-
פגיעה בכליות – אי־ספיקת כליות, צורך בדיאליזה.
-
פגיעה בעיניים – רטינופתיה, עיוורון חלקי או מלא.
-
פגיעה עצבית (Neuropathy) – קושי בהליכה, תחושת עקצוץ, כאבים.
-
מחלת לב וכלי דם – אוטם, שבץ, לחץ דם גבוה.
-
קטיעות – בעיקר בגפיים עקב זיהומים או נמק.
תנאי הזכאות לנכות כללית
העיקרון בביטוח הלאומי: לא המחלה עצמה מזכה, אלא הפגיעה בתפקוד ובכושר ההשתכרות.
-
נכות רפואית – בדרך כלל על פי סיבוכי המחלה, לא על פי האבחנה בלבד.
-
דרגת אי־כושר – ירידה של לפחות 50% ביכולת ההשתכרות.
לדוגמה: חולה סוכרת מאוזן היטב ללא סיבוכים יקבל לרוב אחוזי נכות נמוכים (10%–20%), בעוד מי שסובל מאי־ספיקת כליות או קטיעה יגיע ל־65%–100%.
איך מעריכים נכות בסוכרת?
הוועדות הרפואיות בוחנות את:
-
רמת השליטה בסוכר – HbA1c, תדירות היפו/היפרגליקמיה.
-
נזק לאיברים – עיניים, כליות, לב, עצבים.
-
השפעה על תפקוד יומיומי – עבודה, הליכה, יכולת לטפל בעצמם.
למשל: חולה עם פגיעה עצבית בגפיים התחתונות עשוי להידרש להליכון ולהיות מוגבל בהליכה ממושכת, מה שמעלה את אחוזי הנכות.
טעויות נפוצות בתביעות
-
חוסר דגש על סיבוכים – תביעה על בסיס אבחנה בלבד לרוב נדחית.
-
אי־הצגת בדיקות עדכניות – ביטוח לאומי מסתמך על בדיקות אחרונות בלבד.
-
חוסר תיעוד תפקודי – לדוגמה, חוסר מידע על התקפי היפו/היפרגליקמיה שפוגעים בעבודה.
-
אי־צירוף חוות דעת מומחה – לעיתים רק חוות דעת פרטית מדגישה את חומרת הסיבוכים.
-
ויתור אחרי דחייה – הרבה חולים מוותרים במקום לערער, בעוד שבעת ערעור ניתן להעלות אחוזים משמעותית.
פסיקות בתי דין לעבודה
בתי הדין לעבודה הכירו בפגיעות סוכרתיות במסגרת נכות כללית, בעיקר כאשר הוכח נזק משמעותי:
-
חולה סוכרת עם רטינופתיה והתקפי היפוגליקמיה תכופים קיבל 60% נכות רפואית.
-
חולה עם קטיעה בגפה עליונה קיבל 100% נכות רפואית.
-
נדחו תביעות כאשר לא הוצגו סיבוכים או תיעוד תפקודי ברור.
המגמה בפסיקה: הוכחת השפעה תפקודית היא המפתח.
שאלות נפוצות
האם כל חולה סוכרת זכאי לנכות כללית?
לא. האבחנה עצמה אינה מספיקה – יש להראות סיבוכים והשפעה על התפקוד.
מה עם עבודה חלקית?
קצבה חלקית אפשרית אם הוועדה קובעת דרגת אי־כושר מסוימת.
האם טיפול תרופתי פוגע בזכאות?
לא. להפך – הוא מראה על טיפול רציני ומעקב רפואי, וזה מחזק את התביעה.
האם מגיעה קצבת שירותים מיוחדים?
במקרים חמורים עם פגיעה בתפקוד יומיומי בסיסי – כן.
טיפים לניהול תביעה מוצלחת
-
תיעוד רפואי מסודר – בדיקות סוכר, HbA1c, דיאליזה, חוות דעת מומחה.
-
תיעוד סיבוכים והשפעה על עבודה – עדויות ממעסיקים, היעדרויות, מכתבים רפואיים.
-
חוות דעת פרטית – יכולה להבהיר את חומרת הפגיעה.
-
הדגישו את ההשפעה על היום־יום – לא רק נתונים רפואיים, אלא גם חיים עצמאיים.
-
ליווי משפטי מקצועי – עורך דין יוכל להציג את התיק בצורה שמשכנעת את הוועדה.
-
ערעור במקרה של דחייה – בפועל לעיתים אחוזי הנכות עולים בצורה משמעותית.
סיכום
סוכרת היא מחלה נפוצה, אך הסיבוכים שלה עלולים להיות קשים ומשמעותיים. הדרך לזכאות לנכות כללית אינה אוטומטית, והיא דורשת תיעוד רפואי מסודר, חוות דעת מומחה והוכחות להשפעה התפקודית.
אם אתם מתמודדים עם סוכרת וסיבוכיה, חשוב לדעת: יש לכם זכויות, וניתן להילחם כדי להבטיח את הקצבה שמגיעה לכם.
📌 מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ אישי מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בביטוח לאומי ונזקי גוף.