מלחמת הריביות והניכוי הווירטואלי: המדריך לנפגע עבודה

 

ניתוח עומק של פסק הדין ת"א 67154-10-13 – ש.ב. נ' "הפול"

זהו אולי פסק הדין החשוב והמעודכן ביותר בסדרת המאמרים. הוא ניתן על ידי השופט צבי ויצמן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ועוסק ב"תפוח האדמה הלוהט" של דיני הנזיקין בשנים האחרונות: ריבית ההיוון. האם הפיצויים צריכים לגדול בגלל שהריבית במשק אפסית? האם אפשר להעניש נפגע שבחר בקצבה הלא נכונה מביטוח לאומי? פסק הדין צולל לעומקן של שאלות כלכליות ומשפטיות כבדות משקל.

המקרה: החלקה על סולר והתרסקות החיים

 

התובע, יליד 1957, רכב על קטנוע במסגרת עבודתו. הוא החליק על כתם סולר בכביש ונפצע אנושות. הפגיעה הייתה רב-מערכתית: שברים מרוסקים ברגליים, פגיעה ביד, בשיניים ובפנים. הוא עבר ניתוחים, שיקום ממושך, ונותר עם נכות רפואית של 55% ונכות תפקודית גבוהה . התביעה הוגשה נגד "הפול" (המבטחת של רכבים דו-גלגליים).

הקרב הכלכלי: 3% או 2%?

 

זוהי הסוגיה הבוערת ביותר בתיק. כאשר בית המשפט פוסק פיצויים לעתיד (למשל, הפסד שכר ל-10 השנים הבאות), הוא לא נותן את הסכום המלא. הוא מפחית ממנו "ריבית", מתוך הנחה שהתובע מקבל את הכסף היום במזומן ויכול להשקיע אותו בבנק ולצבור ריבית. במשך עשרות שנים, הריבית הזו עמדה על 3%. אלא שבשנים האחרונות הריבית במשק אפסית. אי אפשר לקבל 3% בבנק ללא סיכון. במקביל, הביטוח הלאומי שינה את התקנות שלו והוריד את הריבית ל-2%.

התובע הביא מומחים כלכליים (מר בן דור) וטען: "הריבית במשק היא 0. אי אפשר להוון לי לפי 3%, זה גוזל ממני כסף. תחשבו לפי 1% או 2%". המשמעות: תוספת של מאות אלפי שקלים לפיצוי.

הכרעת השופט: יציבות לפני הכל

 

השופט ויצמן ניתח את חוות הדעת הכלכליות לעומק. הוא דחה את עמדת המומחה מטעם התובע שטען שיש להשקיע רק באג"ח ממשלתיות (שהתשואה עליהן אפסית). השופט קיבל את עמדת המומחה מטעם הביטוח (פרופ' ברנע), לפיה ניתן להשיג תשואה של 3% בהשקעה סולידית לטווח ארוך (כמו קרנות פנסיה או תיק השקעות מגוון).

השורה התחתונה: הריבית נשארת 3%. שינוי הריבית הוא צעד דרמטי שצריך להיעשות בחקיקה או בהלכה של העליון, ולא בתיק בודד במחוזי.

אבל יש "אבל" גדול: כדי למנוע חוסר צדק, נקבע שגם הניכוי של תגמולי הביטוח הלאומי יחושב לפי 3% (ולא 2%), כדי ליצור סימטריה.

הניכוי הרעיוני: עונש על בחירה לא נכונה?

 

סוגיה קריטית נוספת הייתה בחירתו של התובע בקצבאות הביטוח הלאומי. התובע קיבל קצבת "שירותים מיוחדים" (שר"מ) בסך 1,400 ₪. הנתבעת ("הפול") גילתה שהוא היה זכאי לקצבה אחרת – "קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה" – בסך 4,100 ₪! הנתבעת דרשה לנכות מהפיצויים את הסכום הגבוה (הקצבה המיוחדת) שהיה יכול לקבל, בטענה שהוא לא הקטין את הנזק. זהו "ניכוי רעיוני" של כסף שהתובע מעולם לא קיבל.

התובע טען: "פקיד הביטוח הלאומי הטעה אותי והמליץ לי לקחת שר"מ. פעלתי בתום לב".

פסיקת השופט: מבחן תום הלב השופט ויצמן קבע כלל חדש וחשוב: המבחן הוא תום הלב. מצד אחד, התובע הוטעה בהתחלה. אי אפשר להעניש אותו על זה. מצד שני, היה לו עורך דין, ובשלב מסוים הוא כבר ידע (או היה צריך לדעת) שהוא זכאי לקצבה הגבוהה יותר, ובכל זאת לא פעל לשנות זאת. הפשרה: ינוכה חצי מההפרש בין הקצבאות. הנתבעת "תספוג" חצי מהטעות, והתובע "יספוג" חצי .

חישוב הנזק: פרטים קטנים, כסף גדול

 

פסק הדין יורד לרזולוציות מרשימות בחישוב צרכי היומיום של נכה.

התאמת דיור

 

המומחים מטעם התובע דרשו לבנות לו חדרים נוספים, מחסן וממ"ד, בעלות של כחצי מיליון ש"ח. השופט אישר מימון של:

• מעלון: (מעלית קטנה) לקומת המרתף – 112,000 ₪.

• ממ"ד: אושר מימון של 60% מעלות הבנייה. הנימוק: ממ"ד הוא חובה לכל אזרח, אבל לנכה הוא צורך קיומי יותר כי הוא לא יכול לרוץ למקלט. ה-40% הנותרים הם "השבחה" של הנכס שהתובע צריך לשלם מכיסו.

• סה"כ להתאמת דיור: כ-300,000 ₪.

אביזרים רפואיים

 

התובע דרש מימון למיטה חשמלית זוגית יקרה, מחשב נייד וזחליל למדרגות. השופט דחה את רוב הדרישות:

• מיטה: קופת חולים מספקת מיטה סיעודית בחינם.

• זחליל: משרד הבריאות מממן זאת.

• מחשב: אין קשר בין הנכות לצורך במחשב. אושר רק לחצן מצוקה (890 ₪). המסר: בית המשפט לא מחליף את סל הבריאות.

סיכום הפיצוי: סך נזקי התובע הוערכו ב-2.3 מיליון ₪. לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי (בחישוב המקל של הריבית ופשרת הקצבאות), נותר לתשלום סכום של 552,000 ₪.

---

שאלות ותשובות (FAQ) – פרשת ש.ב. נ' הפול

 

שאלה: האם בית המשפט יכול לנכות לי כסף שלא קיבלתי? תשובה: כן. זה נקרא "ניכוי רעיוני". אם יכולת לקבל קצבה מהביטוח הלאומי אך התעצלת או בחרת במסלול לא נכון, בית המשפט יתייחס לזה כאילו קיבלת את הכסף וינכה אותו מהפיצויים. החובה שלך היא "להקטין את הנזק".

שאלה: למה הריבית כל כך קריטית בפיצויים? תשובה: כי מדובר בהכפלה של סכומים לאורך עשרות שנים. הבדל של 1% בריבית ההיוון יכול לשנות את הפיצוי הסופי במאות אלפי ואף מיליוני שקלים (בתיקים של צעירים). כיום, למרות הריבית הנמוכה במשק, בתי המשפט לרוב עדיין נצמדים ל-3% הישן והשמרני.

שאלה: האם הביטוח משלם על שיפוץ הבית לנכה? תשובה: רק על מה שנובע ישירות מהנכות. הרחבת פתחים, בניית רמפה או מעלון – כן. שיפוץ המטבח או בניית חדר נוסף שמעלה את ערך הבית – בדרך כלל לא, או רק באופן חלקי.

שאלה: האם כדאי להשקיע את כספי הפיצויים באג"ח ממשלתי? תשובה: לפי פסק הדין – לא בהכרח. המומחים קבעו שזו השקעה סולידית מדי שלא מניבה תשואה. ההנחה היא שהניזוק צריך להשקיע בתיק מגוון ואחראי כדי לשמור על ערך הכסף לאורך שנים.

מילות מפתח: ריבית היוון, ניכוי רעיוני, ביטוח לאומי, שירותים מיוחדים (שר"מ), תאונת דרכים, התאמת דיור, נכות תפקודית, הפול, השתכרות.