אחד המצבים המורכבים ביותר בתחום תאונות העבודה הוא כאשר עובד נפגע בשנית באותו איבר בדיוק שבו נפגע בעבר. מדובר בתרחיש נפוץ – עובד שסבל מפגיעה בגב, בברך או בכתף בעבודה קודמת, ולאחר תקופה נפגע שוב באותו אזור בתאונת עבודה חדשה. במקרים כאלה עולות שאלות משפטיות ורפואיות מורכבות שיכולות להשפיע באופן משמעותי על גובה הפיצוי ואף על עצם ההכרה בפגיעה.
מה ההבדל בין "פגיעה חדשה" ל"החמרת מצב"?
כאשר עובד פונה לביטוח הלאומי בעקבות פגיעה באיבר שכבר נפגע בעבר, נדרש לבחון האם מדובר באירוע חדש ונפרד, או שמא בהחמרה של מצב קיים. ההבחנה הזו קריטית מכיוון שהיא קובעת את מסלול הבירור:
- תביעה כפגיעה חדשה – כאשר אירע אירוע תאונתי נפרד ומזוהה בעבודה, הגורם לנזק נוסף באיבר, גם אם האיבר כבר היה פגוע קודם לכן.
- תביעה כהחמרת מצב – כאשר מצבו הרפואי של העובד באיבר שנפגע בעבר החמיר כתוצאה מהעבודה, בלי שהיה בהכרח אירוע תאונתי חד וברור, אלא תהליך הדרגתי.
הסיווג הנכון משפיע על סוג המסמכים והראיות הנדרשים, ולעיתים גם על הגורם שיבחן את התביעה בתוך ביטוח לאומי.
הקושי המרכזי: הפרדת הנכות הישנה מהנכות החדשה
כאשר עובד מגיע לוועדה רפואית לאחר פגיעה חוזרת, המומחים הרפואיים נדרשים למשימה לא פשוטה – להעריך מהי מידת הנכות שנובעת מהאירוע הישן, ומהי מידת הנכות הנוספת שנגרמה כתוצאה מהאירוע החדש. זהו תהליך שנקרא לעיתים "הפרדת נכויות", והוא חיוני משום שהפיצוי וקביעת אחוזי הנכות מתייחסים רק לנזק הנוסף שנגרם, ולא לנכות שכבר הוכרה ושולמה בעבורה בעבר.
הבעיה המעשית היא שלעיתים קשה מאוד להפריד בין המצבים באופן חד-משמעי, במיוחד כאשר מדובר באיברים כמו עמוד השדרה או המפרקים, שבהם תהליכי בלאי טבעיים משולבים עם נזקים תאונתיים. במצבים כאלה, לחוות הדעת הרפואית ולתיעוד הרפואי ההיסטורי יש משקל מכריע.
למה חשוב לשמר תיעוד רפואי מהפגיעה הקודמת?
עובד שנפגע בעבר באיבר מסוים, ולאחר מכן נפגע בו שוב, נדרש להציג בפני הוועדה הרפואית תמונה ברורה ככל האפשר של מצבו טרם האירוע החדש. לכן מומלץ מאוד:
- לשמור את כל המסמכים הרפואיים, האבחונים וההחלטות מהתביעה הקודמת, כולל קביעות דרגות הנכות אם היו כאלה.
- לתעד בבירור את מצבו התפקודי של האיבר בסמוך למועד האירוע החדש, ככל שניתן – למשל אם חזר לתפקוד מלא או שנותרה מגבלה חלקית.
- לדווח באופן מדויק ומלא לרופא המטפל ולוועדה הרפואית על הרקע הרפואי הקודם, ולא להסתיר או לצמצם אותו – שכן חוסר עקביות עלול לפגוע באמינות התביעה כולה.
מה קורה כאשר לא ניתן להפריד בין הנכויות?
לעיתים, במקרים שבהם קיים קושי ממשי להפריד בין הנכות הישנה לחדשה, נדרש להיעזר בחוות דעת רפואיות מפורטות המתייחסות במפורש לשאלת הקשר הסיבתי וההחמרה. במקרים מסוימים ניתן להיעזר גם במומחה רפואי מטעם בית הדין לעבודה, אם התביעה מגיעה לערעור. ההחלטה כיצד להציג את התביעה – כפגיעה חדשה, כהחמרת מצב, או בשילוב של השניים – היא החלטה בעלת השלכות משמעותיות, ומומלץ לבחון אותה בקפידה מראש.
לסיכום
פגיעה חוזרת באותו איבר שנפגע בעבר בתאונת עבודה קודמת אינה פוסלת את הזכאות לפיצוי, אך היא דורשת התייחסות זהירה ומדויקת – הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית. הכנה נכונה, תיעוד מסודר של הרקע הרפואי, ובחינה מקצועית של אופן הצגת התביעה, יכולים לעשות הבדל משמעותי בתוצאה הסופית. במקרים כאלה מומלץ להיוועץ עם גורם מקצועי המכיר את הליכי ביטוח לאומי, על מנת לבחון את הדרך הנכונה ביותר להציג את התביעה בנסיבות האישיות של כל מקרה.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.