ניתוח, גם כשהוא מתוכנן ומבוצע בקפידה, טומן בחובו סיכונים מובנים. לא כל תוצאה לא רצויה של ניתוח מעידה על טעות רפואית – לעיתים מדובר בסיבוך ידוע ומוכר שהמטופל הוסבר עליו מראש. עם זאת, במקרים מסוימים הסיבוך נובע מרשלנות של הצוות הרפואי, ואז עשויה לקום עילה לתביעת פיצויים. הכתבה הזו מתמקדת בשאלה המרכזית: איך מבחינים בין סיכון מקובל לבין טעות שניתן היה למנוע?
ההבדל בין סיבוך מוכר לבין רשלנות
כל ניתוח, מהפשוט ביותר ועד המורכב, כרוך בסיכונים – זיהום, דימום, פגיעה באיברים סמוכים, תגובה לא צפויה להרדמה ועוד. כאשר הרופא הסביר למטופל מראש על הסיכונים הללו, וקיבל את הסכמתו מדעת, וההליך בוצע לפי הפרקטיקה המקובלת – קרות הסיבוך כשלעצמו אינו מספיק כדי לבסס תביעה.
לעומת זאת, רשלנות רפואית מתקיימת כאשר קיימת סטייה מרמת הזהירות והמיומנות המקובלת בתחום, שגרמה לנזק שניתן היה למנוע. הדגש הוא על "סטייה מהסביר" ולא על עצם קרות הנזק.
דוגמאות למצבים שעשויים להקים עילת תביעה
- השארת גוף זר בגוף המטופל (כגון מכשיר כירורגי או גזה) בתום הניתוח
- ביצוע ניתוח באיבר או בצד הגוף השגוי
- פגיעה באיבר או בעצב סמוך שלא הייתה קשורה למטרת הניתוח, ולא נבעה מסיבוך מוכר
- אי-זיהוי או טיפול מאוחר מדי בסיבוך שהתפתח לאחר הניתוח, כמו זיהום או דימום פנימי
- ביצוע הניתוח ללא הסכמה מדעת – כאשר לא הוסברו למטופל הסיכונים והחלופות הרלוונטיות
- שימוש בציוד לקוי או בטכניקה שאינה תואמת את הסטנדרט הרפואי המקובל
מהם השלבים לבדיקת אפשרות לתביעה?
אם אתם או בן משפחה חוויתם תוצאה חמורה או בלתי צפויה לאחר ניתוח, מומלץ לפעול בהדרגה ובזהירות:
1. איסוף התיעוד הרפואי המלא
יש לבקש ולקבל את כל התיק הרפואי – סיכום הניתוח, טופס ההסכמה מדעת, דוחות הרדמה, מעקב לאחר הניתוח ותוצאות בדיקות. תיעוד מלא ומדויק הוא הבסיס לכל בדיקה משפטית ורפואית.
2. חוות דעת רפואית מומחה
בשונה מתחומים משפטיים אחרים, בתביעות רשלנות רפואית נדרשת בדרך כלל חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, שיבחן האם אכן הייתה סטייה מהסטנדרט המקובל והאם קיים קשר סיבתי בין הסטייה לבין הנזק שנגרם.
3. פנייה לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר
קיימת מגבלת זמן (התיישנות) להגשת תביעות מסוג זה, ולכן חשוב שלא להשתהות. פנייה מוקדמת מאפשרת גם לשמר ראיות וגם לבחון את הכדאיות המשפטית של ההליך בזמן סביר.
מה משפיע על גובה הפיצוי?
במקרים שבהם מוכחת רשלנות, גובה הפיצוי נגזר בין היתר מחומרת הנזק, מידת הפגיעה בתפקוד היומיומי, הצורך בטיפולים המשך, אובדן ימי עבודה, וכן נזק לא ממוני (כאב וסבל). כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, ואין נוסחה אחידה שניתן להחיל על כלל המקרים.
לסיכום
לא כל תוצאה לא רצויה של ניתוח מהווה רשלנות רפואית, אך כאשר מתגלה סטייה מהטיפול הרפואי המקובל שגרמה לנזק, למטופל עומדת הזכות לבחון תביעת פיצויים. אם עברתם ניתוח וחוויתם תוצאה חריגה, מומלץ לשמור על כל התיעוד הרפואי ולפנות לייעוץ מקצועי מוקדם, על מנת לבחון את זכויותיכם בצורה מיטבית.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.