רבים מהמטופלים סבורים כי חתימה על טופס הסכמה לפני ניתוח או טיפול רפואי היא פורמליות בלבד. בפועל, מדובר בזכות מהותית של המטופל – הזכות לקבל החלטה מושכלת על גופו, לאחר שהוסברו לו הסיכונים, החלופות והתועלת הצפויה מהטיפול. כאשר זכות זו מופרת, עשויה להיווצר עילת תביעה עצמאית ברשלנות רפואית, גם אם הטיפול עצמו בוצע בצורה מקצועית וללא טעות טכנית.
מהי הסכמה מדעת?
הסכמה מדעת (Informed Consent) היא עיקרון יסוד במשפט הרפואי, לפיו לכל אדם הזכות להחליט מה ייעשה בגופו. כדי שההסכמה תיחשב תקפה, על הרופא המטפל למסור למטופל מידע מהותי, בשפה מובנת, הכולל בין היתר:
- מטרת הטיפול או הניתוח המוצע
- הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בו, כולל סיבוכים נדירים אך חמורים
- סיכויי ההצלחה הצפויים
- חלופות טיפוליות קיימות, לרבות האפשרות שלא לבצע את הטיפול כלל
- השלכות צפויות של אי-ביצוע הטיפול
חתימה על טופס גנרי, ללא שיחה מהותית עם הרופא, אינה בהכרח מספקת כדי לקיים את חובת הגילוי הנדרשת בדין.
מתי היעדר הסכמה מדעת הופך לעילת תביעה?
לא כל אי-דיוק במסירת מידע מקים עילת תביעה. בתי המשפט בוחנים האם המידע שהוחסר היה "מהותי" – כלומר, האם מטופל סביר היה מייחס לו חשיבות בקבלת ההחלטה אם להסכים לטיפול. כאשר מתברר בדיעבד כי:
- לא הוסבר למטופל על סיכון מהותי שהתממש בפועל
- לא הוצגו בפניו חלופות טיפוליות סבירות
- ההסכמה ניתנה תחת לחץ זמן, ללא הזדמנות אמיתית לשקול את הדברים
- ההסבר ניתן בשפה שהמטופל אינו שולט בה, ללא תרגום או הנגשה מתאימה
– ייתכן שמתקיימת עילה לתביעה, גם אם הצוות הרפואי פעל במיומנות מלאה מבחינה טכנית במהלך הטיפול עצמו.
ההבדל בין רשלנות "רגילה" לרשלנות בהסכמה מדעת
בתביעת רשלנות רפואית "קלאסית" יש להוכיח כי הטיפול עצמו בוצע באופן החורג מהסטנדרט המקצועי המקובל. לעומת זאת, בתביעה המבוססת על היעדר הסכמה מדעת, הטענה המרכזית היא שונה: המטופל טוען כי לו היה מקבל את מלוא המידע, ייתכן שהיה בוחר שלא לעבור את הטיפול כלל, או שהיה בוחר בחלופה אחרת. במקרים מסוימים די בהוכחת פגם בהליך ההסכמה כדי לבסס אחריות, אף אם לא נפלה כל טעות בביצוע הטיפול הרפואי עצמו.
אילו נזקים ניתן לתבוע?
כאשר מוכח כי נפגעה זכותו של המטופל להסכמה מדעת, בית המשפט עשוי להכיר בפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה – כלומר, בעצם שלילת זכות הבחירה מהמטופל – גם כאשר לא נגרם נזק גוף ישיר מהטיפול. ככל שבנוסף התממש סיכון שלא הוסבר וגרם לנזק גופני, ניתן לתבוע גם פיצוי בגין הנזק הגופני והתפקודי שנגרם בפועל.
מה כדאי לעשות אם מרגישים שלא קיבלתם הסבר מלא?
- לבקש ולקבל העתק מלא של הרשומה הרפואית, כולל טופסי ההסכמה שנחתמו
- לתעד ככל האפשר את מהלך השיחה עם הרופא לפני הטיפול, אם ניתן
- לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית לבחינת המקרה, כולל קבלת חוות דעת רפואית מקצועית
- לפעול בתוך פרקי הזמן הקבועים בחוק להגשת תביעות, שכן חלוף הזמן עלול לפגוע באפשרות למימוש הזכויות
לסיכום
הזכות להסכמה מדעת היא נדבך מרכזי בזכויות המטופל, ולעיתים נזנחת בשגרת העומס במערכת הבריאות. מטופל שסבור כי לא קיבל את מלוא המידע הדרוש טרם טיפול או ניתוח, ובדיעבד התממש סיכון שלא גולה לו, רשאי לבחון עם איש מקצוע משפטי האם עומדת לו עילת תביעה – בין אם בשל הפגיעה באוטונומיה ובין אם בשל הנזק הגופני שנגרם כתוצאה מכך.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.