כשחושבים על נזקי גוף בעקבות תאונה, עולה בדרך כלל תמונה של שברים, ניתוחים או מוגבלות פיזית. אבל לא כל פגיעה מסתיימת בגוף – לעיתים קרובות התאונה משאירה חותם עמוק בנפש: חרדות, פלאשבקים, קשיי שינה, דיכאון או תסמונת פוסט-טראומטית. השאלה שעולה אצל נפגעים רבים היא האם ניתן לקבל פיצוי גם על הנזק הנפשי, ולא רק על הפגיעה הגופנית. התשובה הקצרה היא כן – אך הדרך להוכיח זאת שונה במעט מהוכחת פגיעה פיזית.
נזק נפשי כראש נזק עצמאי
בהתאם לדין הנוהג, נזק נפשי מוכר כראש נזק לגיטימי במסגרת תביעת נזיקין, בין אם הוא מתלווה לפגיעה גופנית ובין אם מדובר בפגיעה נפשית שנגרמה ללא פציעה פיזית כלל – למשל למי שהיה עד לתאונה קשה, או שחווה אירוע מסכן חיים גם אם לא נחבל פיזית. הפיצוי על נזק נפשי יכול להינתן הן כחלק מהנזק הלא ממוני (כאב וסבל) והן כרכיב נפרד, אם הפגיעה הנפשית פוגעת בתפקוד היומיומי, בכושר העבודה או באיכות החיים של הנפגע.
דוגמאות נפוצות לפגיעה נפשית בעקבות תאונה
- תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות תאונת דרכים או תאונת עבודה
- חרדה מנהיגה או מנסיעה ברכב לאחר תאונה
- דיכאון הנובע מכאב כרוני או מאובדן תפקוד
- הפרעות שינה, סיוטים חוזרים ותחושת חוסר ביטחון מתמשכת
- פגיעה נפשית משנית אצל בני משפחה שנחשפו לאירוע הטראומטי
איך מוכיחים נזק נפשי?
בניגוד לשבר בעצם שנראה בצילום רנטגן, נזק נפשי הוא בלתי נראה – ולכן נדרשת הוכחה קפדנית יותר. בפועל, ההוכחה מתבססת בעיקר על שני מרכיבים:
1. תיעוד רפואי רציף
חשוב לפנות לטיפול נפשי בסמוך ככל האפשר לאירוע – אצל פסיכיאטר, פסיכולוג או גורם טיפולי מוסמך אחר – ולשמור על רצף טיפולי. פערים ארוכים בטיפול או פנייה מאוחרת מדי עלולים להקשות על ביסוס הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעה הנפשית.
2. חוות דעת מומחה
בדומה לפגיעות פיזיות, גם כאן נדרשת לרוב חוות דעת של פסיכיאטר מומחה, הקובעת את אחוזי הנכות הנפשית, את הקשר הסיבתי לתאונה, ואת ההשלכות התפקודיות. בית המשפט רשאי גם למנות מומחה מטעמו, שחוות דעתו תשפיע באופן משמעותי על תוצאת התביעה.
אתגרים ייחודיים בתביעות נזק נפשי
תביעות המבוססות על נזק נפשי מתמודדות לעיתים עם קשיים שאינם קיימים בפגיעות גופניות מובהקות:
- ספקנות מצד הצד שכנגד – חברות ביטוח נוטות לבחון בקפידה רבה יותר תביעות נפשיות, ולעיתים מעלות טענות בדבר מצב נפשי קודם או גורמים אחרים לפגיעה.
- קושי בהערכת החומרה – בשונה משבר שניתן לראות, נכות נפשית נמדדת על פי הערכה קלינית וסובייקטיבית יחסית, מה שמצריך תיעוד עשיר ועקבי.
- מצב נפשי טרום-תאונתי – אם לנפגע היה עבר נפשי כלשהו, יידרש בירור מדוקדק להבחנה בין מה שהוחמר עקב התאונה לבין מצב שהיה קיים ממילא.
מה כדאי לעשות אם חוויתם פגיעה נפשית בעקבות תאונה?
אם לאחר תאונה – בין אם תאונת דרכים, תאונת עבודה או כל אירוע מזיק אחר – אתם חשים שינוי משמעותי במצב הנפשי, מומלץ:
- לפנות לטיפול נפשי מקצועי בהקדם האפשרי ולא להמתין "שזה יעבור מעצמו"
- לשמור את כל המסמכים הרפואיים, המכתבים והפניות הקשורים לטיפול
- לתעד את ההשפעה על התפקוד היומיומי – עבודה, שינה, מערכות יחסים
- להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנזקי גוף, שיוכל להנחות באיזה שלב כדאי לפנות למומחה רפואי
לסיכום
נזק נפשי הוא נזק אמיתי ומוכר בעיני החוק, גם אם אינו נראה לעין. פגיעה נפשית בעקבות תאונה יכולה להצדיק פיצוי משמעותי, ובלבד שהיא מתועדת ומוכחת כראוי באמצעות טיפול רציף וחוות דעת מקצועית. נפגעים המתמודדים עם קשיים נפשיים בעקבות אירוע טראומטי לא צריכים "להתבייש" או להקטין בערך הסבל שלהם – מדובר בראש נזק לגיטימי שראוי לבחון אותו ברצינות במסגרת כל תביעת נזיקין.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.