בדיקות סקר גנטי ואבחון טרום-לידתי הפכו בעשורים האחרונים לחלק מרכזי במעקב ההיריון בישראל. בדיקות כמו חלבון עוברי (AFP), סקירות מערכות, בדיקת שקיפות עורפית, בדיקות סקר לגילוי תסמונות גנטיות ובדיקות פולשניות כמו דיקור מי שפיר – כולן נועדו לאפשר להורים לקבל מידע מלא ולהחליט החלטות מושכלות לגבי המשך ההיריון. כאשר מידע קריטי נעלם, מתפרש בצורה שגויה, או שההורים אינם מופנים לבדיקות המשך מתאימות – עלולה להיות לכך משמעות הרסנית, ולעיתים מדובר ברשלנות רפואית של ממש.
מהם סוגי הכשלים האפשריים?
רשלנות בתחום זה יכולה להתבטא במספר דרכים שונות, וחשוב להבין שלא כל תוצאה קשה מעידה בהכרח על רשלנות – יש לבחון את מכלול הנסיבות הרפואיות:
- אי-הפניה לבדיקות סקר מתאימות – כאשר הרופא המטפל לא הציע או לא הפנה את ההורה לבדיקות הסקר המקובלות בהתאם לגיל ההיריון ולגורמי הסיכון.
- פענוח שגוי של תוצאות – מצב בו תוצאות הבדיקה הצביעו על סיכון מוגבר, אך נותחו או דווחו כתקינות.
- כשל בהעברת מידע להורים – תוצאות שהתקבלו במעבדה אך לא הגיעו בזמן, או לא הוסברו כראוי למשפחה.
- אי-הפניה לייעוץ גנטי – כאשר ממצא מסוים מחייב הפניה ליועץ גנטי, ולא נעשה כן במועד המאפשר קבלת החלטה.
- איחור בביצוע בדיקות המשך – כאשר תוצאה גבולית מחייבת בדיקה פולשנית נוספת, אך זו מתעכבת מעבר לחלון הזמן הרלוונטי להיריון.
עילת "הולדה בעוולה" ו"חיים בעוולה"
במקרים שבהם מתברר לאחר הלידה כי התינוק נולד עם מום מולד או תסמונת גנטית שניתן היה לאתר במהלך ההיריון, עשויה לקום להורים עילת תביעה הידועה בשם "הולדה בעוולה" (Wrongful Birth). עילה זו מבוססת על הטענה כי אילו ניתן היה להורים המידע המלא במועד, הם היו יכולים לשקול את המשך ההיריון באופן מושכל – בין אם משמעות הדבר המשך מעקב והיערכות מתאימה, ובין אם קבלת החלטה אחרת בהתאם לזכותם החוקית.
במקביל, קיימת בפסיקה הישראלית גם התייחסות לעילה הנוגעת לילד עצמו, אם כי זו מורכבת יותר מבחינה משפטית ומוסרית, והטיפול בה דורש בחינה פרטנית וזהירה של הנסיבות.
איך מוכיחים רשלנות בתחום זה?
הוכחת רשלנות באבחון גנטי דורשת בדרך כלל חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הגנטיקה או הרפואה הפרינטלית, שיבחן האם ההתנהלות הרפואית עמדה בסטנדרט הטיפול המקובל בנסיבות הספציפיות. בין היתר נבדקים:
- האם הוצעו להורים כל הבדיקות הרלוונטיות בהתאם לפרוטוקולים המקובלים.
- האם ניתן היה לאתר את הממצא בטכנולוגיה ובידע שהיו זמינים באותה עת.
- האם קיים קשר סיבתי בין הכשל הנטען לבין אובדן האפשרות לקבל החלטה מושכלת.
- האם המטופלת קיבלה הסבר מספק על מגבלות הבדיקות (שכן לאף בדיקת סקר אין רגישות של 100%).
חשוב לדעת: לא כל פספוס הוא רשלנות
יש להדגיש כי לבדיקות סקר גנטיות יש מגבלות ידועות מראש, ורופא שהסביר כראוי את המגבלות הללו ופעל בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת – לא בהכרח התרשל, גם אם בסופו של דבר נולד ילד עם מום שלא אותר. השאלה המרכזית היא האם ההתנהלות הרפואית חרגה מהסטנדרד הסביר והמקובל, ולא האם התוצאה הייתה קשה.
מה חשוב לעשות אם אתם חושדים ברשלנות?
אם אתם סבורים כי נפלה רשלנות באבחון או במעקב ההיריון שלכם, מומלץ לפעול בשלבים הבאים:
- לאסוף ולשמור את כל המסמכים הרפואיים – תוצאות בדיקות, סיכומי ביקורים, הפניות ותכתובות.
- לבקש את התיק הרפואי המלא מהגורם המטפל ומבית החולים.
- לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר, שכן קיימים פרקי זמן מוגבלים (התיישנות) להגשת תביעה.
- להימנע מניסוח מסקנות עצמאיות לגבי קיומה של רשלנות – זהו עניין המחייב חוות דעת מקצועית.
לסיכום
תחום האבחון הגנטי וה הסקר הטרום-לידתי הוא רגיש ומורכב, הן מבחינה רפואית והן מבחינה רגשית ומשפטית. משפחות המתמודדות עם מציאות שלא נצפתה כתוצאה מכשל אפשרי בתהליך האבחון, זכאיות לבחון את זכויותיהן המשפטיות מול אנשי מקצוע המתמחים בתחום, על מנת לקבל תמונה מלאה ומדויקת של האפשרויות העומדות בפניהן.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.