טעויות תרופתיות הן אחת הסיבות השכיחות ביותר לנזק רפואי, אך לעיתים קרובות הן מתגלות באיחור או כלל לא מיוחסות לטעות אנוש – אלא נתפסות כ"סיבוך" או כ"תופעת לוואי". בפועל, מדובר לא פעם בטעות שניתן היה למנוע, ושיש לה השלכות משפטיות ברורות.
מהי טעות תרופתית ואיך היא קורית?
טעות תרופתית יכולה להתרחש בכל שלב בטיפול – מרגע קבלת ההחלטה הרפואית ועד למתן התרופה בפועל. הסוגים הנפוצים כוללים:
- מתן מינון שגוי – גבוה מדי או נמוך מדי ביחס למצב המטופל
- מתן תרופה שגויה עקב בלבול בין שמות דומים או טעות בזיהוי המטופל
- אי-התחשבות באינטראקציות מסוכנות בין תרופות שהמטופל כבר נוטל
- אי-בדיקת אלרגיות ידועות לפני מתן תרופה
- המשך מתן תרופה למרות תופעות לוואי חמורות שהיו צריכות להוביל להפסקתה
- טעות בדרך מתן התרופה (למשל זריקה במקום מתן פומי) או בקצב המתן
היכן קורות רוב הטעויות?
טעויות תרופתיות אינן נחלתם של בתי חולים בלבד. הן עלולות להתרחש גם בקהילה – אצל רופא המשפחה, בבית המרקחת, או במסגרות סיעודיות וגריאטריות שבהן מטופלים נוטלים מספר רב של תרופות במקביל. ריבוי תרופות (פוליפרמה) מגביר משמעותית את הסיכון לאינטראקציות מסוכנות שלא אותרו מראש, במיוחד כאשר מספר גורמים רפואיים שונים מעורבים בטיפול מבלי לתאם ביניהם.
מתי טעות תרופתית מהווה רשלנות רפואית?
לא כל תוצאה לא רצויה של טיפול תרופתי מהווה רשלנות. כדי שתביעה תצליח, יש להראות כי הצוות הרפואי – רופא, אחות, או רוקח – סטה מרמת הזהירות הסבירה המצופה מאיש מקצוע בנסיבות דומות, וכי לסטייה זו הייתה תרומה ממשית לנזק שנגרם. בין השאלות שבודקים בהקשר זה:
- האם בוצעה בדיקה נאותה של היסטוריה רפואית ואלרגיות לפני מתן התרופה?
- האם היה תיעוד תקין של התרופות שהמטופל נוטל?
- האם הצוות פעל בהתאם לפרוטוקולים המקובלים למתן תרופות?
- האם הייתה בקרה כפולה (double check) במקרים המחייבים זאת, כגון תרופות בסיכון גבוה?
- האם המטופל או בני משפחתו קיבלו הסבר מספק על התרופה ותופעות הלוואי האפשריות?
נזקים אפשריים כתוצאה מטעות תרופתית
הנזק ממינון שגוי או תרופה לא מתאימה יכול לנוע בין החמרה זמנית במצב, דרך נזק בלתי הפיך לאיברים (כבד, כליות, לב), ועד לתוצאות קטלניות. גם במקרים שבהם הטעות תוקנה במהירות יחסית, ייתכן שנגרם נזק מצטבר שהשפעתו מתבררת רק לאחר זמן – ולכן חשוב לא להקל ראש גם באירועים שנראים "קלים" בשלב הראשוני.
מה חשוב לעשות אם אתם חושדים בטעות תרופתית?
- לבקש העתק מלא של הרשומה הרפואית, כולל גיליון מתן התרופות (MAR) ותיעוד הסיעוד
- לתעד את התרופות שניתנו בפועל, השעות והמינונים, ככל שניתן
- לפנות להערכה רפואית נוספת להבנת הקשר בין הטעות לנזק שנגרם
- לשמור כל אריזת תרופה, מרשם או הנחיה שניתנה בכתב
- להתייעץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בהקדם האפשרי
לוחות זמנים והתיישנות
תביעות רשלנות רפואית כפופות לתקופת התיישנות הקבועה בחוק, כאשר נקודת המוצא היא בדרך כלל מועד קרות הנזק או מועד שבו המטופל גילה – או היה עליו לגלות – את הקשר בין הטיפול לנזק. במקרים מסוימים, כגון קטינים או מצבים שבהם הנזק התגלה באיחור, עשויים לחול כללים מיוחדים. בכל מקרה, מומלץ שלא להמתין – ככל שפונים מוקדם יותר, קל יותר לאסוף ראיות ולבסס את התביעה.
סיכום
טעויות תרופתיות הן תחום עדין ומורכב בתביעות רשלנות רפואית, משום שלעיתים קרובות קשה להבחין בין סיבוך טבעי של הטיפול לבין טעות שניתן היה למנוע. ליווי מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום, לצד חוות דעת רפואית מומחית, הוא המפתח להבנת זכויותיכם ולמיצוין המלא.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.