רוב הטעויות הרפואיות נובעות מהחלטה קלינית שגויה, אבחון מאוחר או מעקב לקוי – מצבים שבהם יש מקום לפרשנות ולשיקול דעת. אך יש קטגוריה שונה לחלוטין של טעויות: אלו המכונות בעולם הרפואי "אירועים שלא אמורים לקרות" (Never Events). מדובר בטעויות ניתוחיות קיצוניות – כמו שכחת מכשיר כירורגי או תחבושת בתוך גוף המטופל, או ניתוח שבוצע באיבר, בצד, או אפילו במטופל הלא נכון. טעויות אלו נחשבות לחמורות במיוחד משום שהן לרוב תוצאה ישירה של כשל נהלים ברור, ולא של מחלוקת רפואית לגיטימית.
מהם "אירועים שלא אמורים לקרות" בניתוח?
בעולם הרפואי הבינלאומי קיימת רשימה של אירועים חמורים שאמורים להימנע לחלוטין בזכות נהלי בטיחות בסיסיים. בהקשר הניתוחי, הבולטים שבהם הם:
- שכחת מכשיר, מספריים, מכחול, תחבושת (Sponge) או פריט זר אחר בתוך גוף המטופל
- ניתוח שבוצע בצד הלא נכון (למשל כריתת כליה שמאלית במקום ימנית)
- ניתוח באיבר הלא נכון לגמרי
- ביצוע ניתוח על המטופל הלא נכון, עקב בלבול בזיהוי
- השארת שאריות כירורגיות שגורמות לזיהום, כאב כרוני או צורך בניתוח חוזר
אירועים כאלה עלולים להתגלות מיד לאחר הניתוח, אך לעיתים הם מתגלים רק חודשים או שנים לאחר מכן – כאשר המטופל סובל מכאבים בלתי מוסברים, חום חוזר, או זיהומים ללא סיבה נראית לעין, עד שבדיקת הדמיה חושפת את הגורם האמיתי.
מדוע מקרים אלו נחשבים חמורים במיוחד מבחינה משפטית
בניגוד לטעויות אבחון מורכבות, שבהן יש לעיתים ויכוח לגיטימי בין מומחים רפואיים לגבי מה ההחלטה הנכונה הייתה צריכה להיות, במקרים של גוף זר שנשכח או ניתוח באתר שגוי קיים כשל ברור בנהלי בטיחות בסיסיים המוכרים בעולם הרפואי כבר עשרות שנים:
- ספירת כלים וטקסטיל – בכל ניתוח אמורה להתבצע ספירה של כל המכשירים והתחבושות לפני ואחרי הפעולה
- נוהל "Time Out" – עצירה מכוונת לפני תחילת הניתוח לאימות זהות המטופל, סוג הניתוח והצד המיועד
- סימון האתר הניתוחי – סימון פיזי מראש על גוף המטופל, בנוכחותו כשהוא עדיין בהכרה
כאשר אחד מהנהלים הללו נכשל והתוצאה היא פגיעה במטופל, קל יחסית להראות שמדובר בסטייה מהנוהג הרפואי הסביר – מרכיב מרכזי בהוכחת רשלנות רפואית.
הנזקים האפשריים למטופל
מעבר לכאב ולסבל המיידיים, טעויות ניתוחיות מסוג זה עלולות לגרור:
- צורך בניתוח נוסף להוצאת הגוף הזר או לתיקון הטעות
- זיהומים חמורים, לעיתים מסכני חיים (ספסיס)
- פגיעה באיבר בריא שהוסר או נותח בטעות, לעיתים באופן בלתי הפיך
- פגיעה נפשית ואובדן אמון במערכת הרפואית
- ימי אשפוז נוספים, פגיעה בכושר התפקוד והשתכרות
מה כדאי לעשות אם אתם חושדים בטעות ניתוחית?
אם לאחר ניתוח אתם סובלים מכאבים בלתי מוסברים, חום חוזר, זיהום שאינו מגיב לטיפול, או כל תחושה שמשהו "לא במקום" – מומלץ:
- לפנות לבדיקה רפואית נוספת, כולל הדמיה (רנטגן, CT), כדי לשלול גוף זר
- לבקש ולשמור עותק מלא של התיק הרפואי, כולל דוח הניתוח וספירת הכלים
- לתעד כל סימפטום, תאריך ופנייה רפואית בכתב
- להימנע מהחתמה על מסמכים מטעם בית החולים ללא ייעוץ מוקדם
- לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית לבחינת התיק על ידי מומחה רפואי חיצוני
חשוב לדעת כי קיימת תקופת התיישנות להגשת תביעות מסוג זה, ולכן אין להשתהות יתר על המידה לפני בירור הזכויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
לסיכום
טעויות ניתוחיות מהסוג שתואר כאן שונות מרוב מקרי הרשלנות הרפואית בכך שהן נובעות מכשל ברור בנהלים בסיסיים ומוכרים, ולא ממחלוקת רפואית מורכבת. עובדה זו עשויה להקל, במקרים המתאימים, על הוכחת האחריות – אך הדרך לפיצוי עדיין דורשת ליווי מקצועי, איסוף ראיות רפואיות מדויק וחוות דעת מומחה. אם אתם או בן משפחה חוויתם אירוע מסוג זה, מומלץ לפנות ללא דיחוי לייעוץ משפטי פרטני המותאם לנסיבות המקרה הספציפיות שלכם.
אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות. לבדיקת המקרה הפרטני שלכם, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אזי נ. כהן לקבלת ייעוץ מקצועי.